שאלה
אני מדריכה בסניף שהוא יחסית נפרד, אבל צוות המדריכים הוא מעורב, דבר שהכרחי עד גבול מסוים כדי לתפעל את הסניף בצורה טובה.
במהלך הימצאותי בצוות לא יצא לי לדבר עם מדריכים שיחות שאינם קשורות לעיניני הסניף אבל בפעמים בהם מדברים על עיניני הסניף אני מרגישה לא אמיתית, וכללית לא טוב. במיוחד מפריע לי שיש מדריך מסוים ש"אהבתי" אותו בעבר ולמרות שברור לי במאה אחוז שזו לא אהבה אמיתית וזה דבר שטוטי, גרוע ולא נכון, אני מרגישה שאני מנסה לעשות עליו יותר רושם טוב,ולדבר איתו יותר. אני ממש לא יודעת למה וברור לי שיכלית שזה גרוע מאוד. אני אובדת עצות, מה עלי לעשות?
תשובה
בס"ד
לא לדבר עימו כלל.
האמת היא שאת נמצאת במציאות בלתי אפשרית.
את רוצה להיות אמיתית וכנה מצד אחד
ואת אוהבת מדריך מסוים מצד שני.
האהבה היא דבר נכון אבל במצבך את אומרת שהיא "שטוטי" וכך הרגשות שלך מתבלבלות.
וכשהרגשות לא אומרות את האמת מצבנו הופך להיות קשה.
להראות לו אהבה - זה להשקות את הצמאים חומץ.
להסתיר את האהבה - יוצר מצבים מביכים.
לאהבה יש עירנות ושינה. כך עולה משיר השירים וכך עולה מ"לכה דודי" וכך עולה גם מהחיים.
לכן הרדימי את אהבתך וכך תלמדי לדעת אם היא אמיתית או סתמית.
איך מרדימים?
לא מדברים עימו חוץ מההכרחי ביותר. לא איכפת לך מה הוא יחשוב ומה יגיד. זה לא ימית את האהבה אם היא אמיתית. ולא יעורר אהבה שקרית הבאה מיסוד התאוה הנסתרת.
כדי שלא תתבלבלי עוד יותר כדאי לעשות כן עם כל הבנים. פשוט לא לדבר עימם מטוב ועד רע - כלום. רק הכרחי ביותר.