הגעלת שולחנות לפסח

זכינו לשולחנות הרבה, ולצורך השימוש בהם בפסח נחלקים הדינים ביניהם. בהתייחסנו לשלחנות כוונתנו גם למישטחי עבודה במטבח ("שיש"):

א. שלחן פורמיקה - אם הוא משמש לאכילה בלבד, ויש מקום לחשוש שמא לפעמים נשפך על השלחן דבר מאכל רותח או חריף (ויסקי) שנשאר זמן רב על השלחן כיון שאין זה השימוש הקבוע בשלחן, הרי מצד הדין די בהמתנה של 24 שעות ללא שימוש בשלחן, ואח"כ לערות עליו מים רותחים. אולם לחומרא, כתב במשנה-ברורה (מ"ב תנא,יד), שמאחר ולפעמים נוגע בשלחן גוש חם (קציצה, פשטידה וכדו') - צריך השלחן הגעלה ממש. למעשה היינו צריכים איפוא להעביר אבן מלובנת על השלחן ולשפוך עליו מים חמים. אולם דרך זו מקלקלת את השלחן, ולפיכך: יש לנקות את השלחן כראוי; להמתין 24 שעות ללא שימוש; לערות עליו מים רותחים; לכסותו בנילון עבה, למשך כל הפסח; ועל הנילון לפרוש מפה. טוב להזהר בפסח שלא יפול גוש חם על השלחן.

ב. שלחן המשמש בקביעות ללישת בצק - מן הדין היה צורך להכניס את השלחן כולו למים רותחים, אבל כיון שלא ניתן לעשות כך, יש לנקות שלחן זה היטב, להמתין 24 שעות ללא שימוש, לערות עליו מים רותחים מתוך קומקום חשמלי רותח בעודו מחובר לחשמל (בזהירות!), ואח"כ לכסות אותו כאמור לעיל. יש מחמירים שלא להשתמש כלל בשולחן כזה. כל זאת כשאין במישטח, שעליו עורכים את הבצק, חורים או סדקים. כשיש כאלה, יש לסתמם בחומרים מיוחדים, ולכסות את המישטח בפח או בניר כסף, ולא די בנילון.

ג. שלחן סלון (שלא רגילים לאכול עליו אוכל חם) - די ברחיצתו ובכיסויו במפה. אם יש חשש שנשפך עליו משקה חריף, חוזר דינו להיות כדין שלחן א' לעיל.