האם החילונים היום איבדו את הסגולה?

שלום!
שתי שאלות גדולות שאלת, ונשיב עליהן לפי הסדר.
א. שאלת ביחס לדברי הרב באיגרת תקנ"ה שרואה את הופעת הסגולה באנשי דורו החופשיים בכך שגילו מסירות נפש גדולה למען בנין הארץ. מכאן הקשית האם דבריו נכונים גם לגבי החופשיים של ימינו, שאצל רבים מהם לצערנו כבר לא מופיעה מסירות נפש זו.

התשובה על כך מתחלקת לשנים:
ראשית, גם היום אצל רבים מהמובילים את השמאל, נשאר אותו מניע. כמעט כל מנהיג או ח"כ מהשמאל יאמר לך שכל כוונתו במה שהוא תומך בנסיגה ובהקמת מדינה פלסטינית הנה אך ורק לטובת עם ישראל, שכן בכך יובטח שמדינת ישראל תהיה בעלת רוב יהודי ותתקיים בשלום ובבטחה.
גם הרבה מהתומכים בגיור רפורמי או בפתיחת בתי עסק בשבת, אינם מתכחשים לצביונה היהודי של מדינת ישראל. הם בהחלט מאמינים בזכותנו על מדינת ישראל ובקיומה של המדינה כמדינה יהודית, רק שהם סבורים שיהדות זו צריכה להופיע 'על כל זרמיה' ובמתן אפשרות לפרט ל'התחבר' ליהדות בדרך שלו – מי בתפילה בבתי כנסת, מי בצום ביום כיפור בלבד, ומי בשירות בצה"ל בלבד וכדו'.
נמצא, שלמרות שכל אלו טועים טעות מרה וכואבת, בכל זאת אי אפשר לטעון שהופסק אצלם הופעת הסגולה. שכן התנאים לקביעה זו הם כפי שמגדיר הרב (באותה איגרת בעמ' קפז):
'אבל זה אי-אפשר כי אם במי שבא למדה זו להיות ח"ו שונא את ישראל, ודורש רעה להם בפועל ובצפיית הלב, כמו המינים' וכו'.
ב"ה מעטים הם מאד החילונים שעונים על הגדרה זו. רובם ככולם, כולל השמאלנים שבהם בעלי המר"ץ, רוצים בטובת עם ישראל וארץ ישראל, אלא שהדרך שבה עושים זאת היא שגויה בתכלית.

על אנשים כאלו ודאי שלא יהיה נכון לומר שפסק מהם כח הסגולה.

אמנם יש כאן נקודה שניה, והיא יותר עקרונית.
מעיון נוסף בדברי הרב באיגרת, נראה ברור כי כוונת הרב בנקודה זו של חביבות הארץ היא רק בגדר דוגמא ואינה בדוקא.
לביאור כוונתנו, יש להעמיק יותר בהבנת המושג 'סגולה'.
בשאלתך הצמדת למושג סגולה את התואר 'הלאומי', וכנראה לכן הסקת שרק גילוי של מסירות נפש למען ארץ ישראל ועם ישראל הוא הביטוי של סגולה זו.
אך נראה שמונחת כאן טעות.

הרב באותה פיסקה מגדיר את המושג סגולה כך (בעמ' קפו):
'כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות...
והסגולה הוא כח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי-אפשר לו להשתנות כלל' וכו'.

במקום אחר מרחיב הרב קצת יותר בהגדרה זו, וכך הוא כותב בהקדמתו ל'שבת הארץ' (בעמ' טז):
'טבע הנשמה הכללית של כנסת-ישראל הוא אלהיותה...
סגולת האומה - הטוב האלהי הטבוע בקרבה, סדר-העולם, החיים הישרים והטובים המתאימים אל הצדק והיושר, השקט והשלוה, החן והאומץ הממולאים בהסתכלות אלהית מקפת, כפי מה שהיא נמצאת בנשמת-האומה' וכו'.
כל אלו, הם ביטוי לאותה אלוקיות שבנשמת ישראל, לאותה סגולה שהטביע בה הקב"ה.

למדנו אם כן שההופעה של אותה סגולה הנה הרבה יותר רחבה ומקיפה מאשר רק גילוי חיבה לארץ ישראל.
לכן, מה שאמנם מציין הרב את הנקודה הזו כהוכחה לקיום הסגולה בדורו, אין זה כי אם בגדר סימן ולא סיבה, כלומר זו רק דוגמא אחת – דוגמא טובה אפילו – להופעת סגולה זו, אך אין זו הדוגמא הבלעדית שקיימת להופעת הסגולה.

כך מדויק גם מלשונו בהמשך האיגרת (בעמ' קפז):
'ובדורנו נתרבו נשמות רבות שאע"פ שהן שפלות מאד בענין הבחירה...
מ"מ אור הסגולה מאיר בהם, וע"כ הם מחבבים מאד את כללות ישראל וחושקים בא"י, ובכמה דברים טובים ויקרים מהמדות שהם באים מסגולת ישראל בטבע נפשם הם מצוינים בהם' וכו'.
הלשון 'מהמדות שהם באים מסגולת ישראל בטבע נפשם' מוכיח שכל חיבובם את כללות ישראל אינה רק מידה אחת מהמידות הרבות שנובעות מסגולת ישראל, ויש חוץ ממנה עוד הרבה מידות טובות אחרות הנובעות מהסגולה.

נמצא אם כן שגם אם בדורנו אנו פוגשים יהודים חילוניים שכבר אינם מגלים חביבות גדולה לבנין הארץ, מכל מקום עלינו להמשיך לחפש בהם תכונות נוספות הנובעות מאותה סגולה, וכל עוד נמצא תכונות כאלו לא נוכל בשום פנים ואופן להחליט שכבר אין כח סגולה בהם.

ואכן, במיוחד בדורינו אנו רואים שהרבה ערכים השייכים לסגולת ישראל שבעבר עמדו בקרן זוית, מקבלים היום תשומת לב מרכזית.
ערך זכויות המיעוט למשל, הלא הוא ערך יהודי מובהק;
'ושמחת בחגך אתה... והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך' (דברים טז,יד),
'לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה' (דברים כד,יז) ועוד רבים.
ואם בעבר לא כ"כ התיחסו אליו במוסדות הרשמיים, הרי שהיום הוא זוכה לחשיבות רבה. נכון שלצערנו הרב טרם יצקו בו את התוכן היהודי המלא שמונח בו, ולכן הוא מופיע לפעמים בצורה מעוותת כמו למשל זכויות המיעוט למחבלים וכדו', אך ביסוד הדברים ניכרת מגמה ברורה של הרמת ערך יהודי זה.
כך אנו מוצאים גם ביחס לערכים נוספים כמו למשל המוסר בזמן מלחמה, טוהר המידות, כללי מנהל תקין, שירות ללקוח וכו'.
אמנם טרם הגענו למנוחה ולנחלה, ולגבי הרבה מהערכים הללו נדרשת עדיין עבודה רבה של שיכלול ובירור על מנת שיופיעו בהופעה ישראלית (יהודית) מובהקת, אך הכיוון הוא נכון, והמגמה היא חיובית.

לכן, גם ביחס לתכונות אלו יהיה זה נכון לראות בהם עוד הופעה של סגולת ישראל, הופעה של אותן תכונות נעלות הנובעות מתוך אלוקיותה של נשמת ישראל.

שמא תאמר, והרי תכונות אלו אנו מוצאים אצל רבים מאומות העולם, ומדוע שנתלה אותם דוקא בסגולת ישראל?

שתי תשובות בדבר:
א. אמנם נכון שרבים מאומות העולם גם כן מצדדים בערכים אוניברסלים אלו או בחלקם, אך לאמיתו של דבר לא הם בעלי זכויות היוצרים עליהם. ערכים אלו ביסודם הינם ערכים יהודים אלוקיים, שאמנם גם חלק מאומות העולם אימצו אותם לעצמם. לכן איננו מחקים כאן את ערכיהם, אלא אנו בסה"כ מופיעים את הערכים העצמיים שלנו.
ב. אין ספק כי לא ניתן להפריד בין החלק הראשון של תשובתנו ובין החלק השני.
כל מה שאמרנו כאן על כך שגם ערכים נוספים יכולים להופיע את סגולת ישראל, מותנה כמובן ביסוד שהזכרנו למעלה – שאותם אנשים המופיעים את הערכים הללו רוצים בטובת ישראל ופועלים למענו ולמען ארצו. מי שמתנתק מיסוד זה ומעוניין רק להיות עם ככל העמים שדוגלים בכל מיני ערכים המכונים 'אוניברסלים' ואינו רואה שום יחוד בהיותו חלק מעם ישראל, קשה לומר עליו שכח הסגולה מתגלה בו, ואכן לא עליו דברנו.

בפועל, רוב רובם של אחינו החילוניים רחוקים ממצב זה, וגם המצדדים בערכים אוניברסלים אלו עושים זאת על בסיס אמונתם ורצונם במדינה יהודית, לפי הבנתם הלוקה בחסר כמובן.


מעבר לכל זה, יש להוסיף עוד נקודה חשובה.
בשאלתך תארת את מצב החילונים היום, והתיחסת להם באופן כללי בהגדרה כוללת.
כל מה שדברנו לעיל על המניעים של החילוניים בימינו נוגע רק לחלק מהם ויתכן שאפילו לא לרוב.
לענ"ד רוב העם הוא פסיבי והוא קובע את עמדותיו ופעולותיו בעיקר לפי מה שמשפיעים עליו ראשי המדברים.
הרוב הזה, הוא רוב שבשורשו הוא בריא וחזק, ואם רק היו קמים עליו מנהיגים בעלי קומה היו יכולים לרוממו ולהצעידו רחוק בתהליך הגאולה.
לכן, בודאי שתהיה זו טעות גדולה לומר על רוב זה כי כח הסגולה כבר לא מופיע בו.
מדובר ב'תינוקות שנישבו' בידי הפוליטיקאים הבינוניים, ושאם רק היו מונהגים בכיוון אחר היתה הסגולה ניכרת בהם במלא תפארתה.
בנקודה זו, נראה שלא קיים הבדל בין דורינו ובין דורו של הרב. נכון שאצל הרב היתה ניכרת אצל ההמונים הרבה יותר התעוררות למען בנין העם והארץ, אך גם שם לא היה זה בהכרח מתוך התעוררות אישית אצל כל יחיד ויחיד. גם שם הדבר היה פועל יוצא של הנהגה, אלא שאז אצל ההנהגה היה המצב שונה, שכאמור אצל ההנהגה החילונית בזמנו היתה התעוררות גדולה יותר לבנין הארץ והיא שחלחלה להמונים.


סיכומו של דבר. דברי הרב באיגרת תקנ"ה שרירין וקיימין, וחלילה לנו לקבוע שכח הסגולה כבר לא מופיע בימינו.
להפך, בהרבה מובנים ניתן לומר שהתקדמנו שלב. ואם אז בררנו את מהות סגולה זו ביחס לבנין הכללי של הארץ, הרי שהיום הבירור נעשה סביב ערכים נוספים הנובעים מסגולה זו.

נחתום פרק זה בדבריו המפורשים של הרב בהמשך האיגרת (בעמ' קצד), שיש בהם אישור לכל מה שהתברר עד כה:
'וק"ו שיש למצא בכל אחד ואחד גם בקלים שבישראל כמה מרגליות יקרות של מעשים טובים ושל מדות טובות מה שאין לשער, שבודאי ארץ ישראל מועילה להם להעלותם ולקדשם, ואם אין הדבר נראה בגלוי בהם יראה בזרעם ובזרע זרעם, ככתוב: יראה על עבדיך פעלך והדרך על בניהם' וכו'.


ב] באשר לשאלתך השניה.
התשובה היא כן! בהחלט!
ולא צריך רק לצפות, ניתן כבר לראות זאת בפועל!
על מנת להרחיב בדבר, מומלץ לעיין בתשובות שכבר נכתבו בנידון ושפורסמו באתר שלנו בכתובת:
מנין שתקופתנו היא תקופת גאולה – https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=668 .

ברכת פסח כשר ושמח,
רפאל , חברים מקשיבים