האם אלוקים הוא רחמן?

בס"ד

כשמשה רבינו קורא את מידותיו של הקב"ה הוא אומר "ה' ה' אל רחום וחנון". ובגמרא נקרא שמו של הקב"ה – "רחמנא" וכך בתורה כתוב בספר דברים (פרק ד לא) "כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם"
ה' הוא רחום. וכל מה שהוא עושה זה לטוב . וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד"
אבל לנו אין אפשרות לקבוע ששילוח הקן זה מתוך רחמים כיון שיש י"ג מידות שבהם הקב"ה מנהגי את העולם. ואיננו יכולים לקבוע שרק מידה זו משפעת או מידה אחרת. ובמיוחד בתפילה שבה אנחנו אומרים דברים לפני ה' – יש להזהר שלא לשקר ולומר דברים שאינם מדויקים שהקב"ה אינוסובל כת שקרנים.
וכבר נאמר במקומות רבים שאנו לא יודעים את הסיבות למצוות עד תומן – ולכן איננו נותנים טעם מחייב למצוות.
יש אומרים שזו מחלוקת וכך מביא הרמב"ם ז"ל בספר מורה נבוכים - חלק ג פרק מח " ולא תקשה עלי באמרם 'ז"ל', "האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וגו'" - כי הוא לפי אחת משני הדעות אשר זכרנום - רצוני לומר, דעת מי שחושב שאין טעם לתורה, אלא הרצון לבד, ואנחנו נמשכנו אחר הדעת השני:
אבל בפירוש המשניות שלו (ברכות פרק ה) פירש הרמב"ם כמו שכתבתנו לעיל "האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך כו' - ענין מה שאמרו על קן צפור יגיעו רחמיך, שיאמר כמו שחמלת על קן הצפור ואמרת לא תקח האם על הבנים כן רחם עלינו, וכל מי שיאמר כן בתפלתו משתקים אותו, מפני שהוא תולה טעם זאת המצוה בחמלת הקדוש ברוך הוא על העוף, ואין הדבר כן שאילו היה מדרך רחמנות לא צוה לשחוט חיה או עוף כלל, אבל היא מצוה מקובלת אין לה טעם. וכן אם יאמר על טוב יזכר שמך, יוכל אדם להבין מדבר זה שעל הרעה לא יזכר, וזה הדבר כנגד הדת, כי הקב"ה ראוי להודות לו על הטוב ועל הרע".

שלום