שאלה
בפ"ק דסנהדרין רשום כי לא יכולים להיות דיינים מבית עלי(הלימוד מ"אנשים"), והלא אביי ורבא היו מבית עלי והם כן היו דיינים???
תשובה
בס"ד
אומנם הגמרא דורשת בסנהדרין י"ד ע"א אין נסמכים לבית עלי ואביי ורבא שמערת קבורתם היא בצפת היו דיינים מוסמכים ומבית עלי, ובכל אופן, באותו עניין בשמואל א' פרק ב' כתוב, מלבד זאת שמרבית ביתם ימותו אנשים. גם התנו תנאי "אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ומנחה", שם פרק ג' פסוק י"ד, ועל כך דורשת הגמרא בראש השנה בדף י"ח ע"א, "בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים", וממילא שניהם עסקו בשני דברים אלו רשאים ויכולים להיות דיינים אע"פ שהינם מבית עלי. ועל כל פנים דורשת הגמרא במסכת מועד קטן, רבא שעסק רק בתורה בלבד חי ארבעים שנה, ואילו אביי שעסק גם בתורה וגם בגמילות חסדים האריך ימים עוד עשרים שנה, ונפטר מבוגר בגיל ששים שנה, לקיים מה שנאמר בפרקי אבות: "בן ששים לזקנה".
ואפשר לומר שכמו שהועילה התורה להאריך ימיהם כך העילה לעניין הדיינות.
או לומר שהם לימדו תורה אך לא היו סמוכים. "דיינים מומחים".