גניזת דברי קדושה

א. יש לגנוז ולקבור את עלוני השבת, גם אם לא כתוב עליהם במפורש שיש לשמור על קדושתם. בוודאי שעדיף לכורכם ולשומרם.

ב. ספרי קודש, גם אלה המודפסים, יש להם קדושה, (לספרים אלו יש קדושה גם אם נדפסו בידי גוי) ואם בלו יש לגנוז אותם ולקוברם בשקית או בתיבה, ולא במפוזר. ההבדל היחיד בינם לבין ספרי תורה הוא שס"ת שבלה קוברים אותו בכלי חרס.

האמור לעיל נכון לגבי כל דבר תורה, בין אם נכתב ביד, בין אם נדפס, וגם אם הוא כתוב בחקיקה או בחריטה. במגן-אברהם (קנד,יד) תמה על שאין מוחים בידי אלה העושים שימושים משניים בדפים של ספרי קודש ובכך מורידים אותם מקדושתם.


לכל דבר שנכתב בכתב אשורי יש קדושה, גם אם אינו דבר תורה. ההבדל בינו לבין דבר תורה הוא, שאותו מותר לזרוק לאשפה, אבל בתנאי שיעטפוהו ב2- עטיפות, ועדיף שאחת מהן תהיה מנילון; ובוודאי שאין לעשות בו שימוש בזוי.