שאלה
שלום וברכה.
לפני מספר שנים הייתי במחנה בארה"ב בתור מדריכה. יום אחד מצאתי ווקמן וזה היה לקראת סוף המחנה-ולא הכרזתי עליו-למרות שאני משערת שאם הייתי מכריזה-הבעלים היה פונה אלי ומקבלו.
באותה שנה למדתי במדרשה והשתמשתי באיזה מכשיר של מישהי-אני לא יודעת של מי-אבל זה היה ברשות-ובסוף השנה התברר שזה היה אצלי-וזה עדיין אצלי. אני לא חושבת שיש דרך למצוא למי זה היה שייך-אבל יכול להיות שאני פשוט מתביישת להתחיל לחפש אחרי כמה שנים את הבעלים.
אני מבקשת לדעת מה לעשות בנידון ובלי נדר רוצה לחזור בתשובה בעניין 2 החפצים הגזולים הללו שברשותי.
בתודה
בת7
תשובה
נראה שגם המכשיר שנשאר אצלך, יש לדונו כמציאה כמו הווקמן, ולא כגזל, מפני שהשתמשת בו ברשות. מאחר והבעלים התייאשו, וניתן בקלות לקנות את החפצים הללו, עליך להעריך מה שווים, לרשום בפנקסך, ולהשתמש בם או למוכרם, או לזורקם. ולכשיבואו בעליהם או אליהו הנביא תחזירי לבעלים את שווים. (ערך השולחן חו"מ סימן רסז סעיף יד בשם נימו"י). וגם לדעה הסוברת שהפתרון הנ"ל שייך רק למי שמצא תפילין, אבל בשאר אבידות אנו אומרים שאדם (הבעלים) חפץ בשלו יותר (רא"ש), וממילא לדעה זו יש לשמור על החפצים ולא להשתמש בם, יתכן שגם לדעה זו מותר למכור או להשתמש, מאחר שהמאבד בודאי יעדיף לקבל את כספו ולקנות בו חפץ חדש בחנות.