שאלה
א. האם אחד מהסועדים יכול לברך גם בשביל חבריו?
ב. האם מותר לתת אוכל לאדם שידוע שלא יברך עליו?
תשובה
א. שלושה שישבו לאכול פת כאחד - מעיקר הדין
רשאי אחד מהם להוציא את חבריו ידי חובתם בברכת המוציא ובברכה אחרונה, אבל נהגו שכל אחד מברך לעצמו.
כשיושבים לאכול פירות או ירקות - לדעת השו"ע יכול אחד להוציא את חבריו בברכה ראשונה, אולם בברכה אחרונה יברך כל אחד לעצמו. לדעת הרמ"א, כיון שאין קביעות סעודה בלא פת, גם בברכה ראשונה יברך כל אחד לעצמו, וכן נוהגים.
מכל מקום, אם מסתפק שמא לא אכל כשיעור להתחייב בברכה אחרונה, או שחלק מן האוכלים מזלזלים בברכה אחרונה - יוציא אחד את חבריו ידי חובתם, לאחר שיודיע להם שמתכוין להוציאם ושיתכוונו גם הם לצאת.
ב. אין לתת אוכל אלא למי שיודעים בו שיברך. אם הנתינה היא בתורת צדקה ויש רק ספק אם יברך - לדעת הרמ"א: אין הספק דוחה את מצות צדקה הוודאית; ואילו לדעת הבית-יוסף גם אז אין לתת.
המזמין אורחים לביתו וחושש שלא יברכו, יאמר להם שהוא מכוון להוציאם ידי חובת הברכה, ויברך בקול רם.
בעל קיוסק או מסעדה רשאי למכור גם למי שברור לו שלא יברך.