שאלה
ב"ה
שלום לכבוד הרב.
אני וחבר שלי, לומדים ביכתה ז' ועלה ביננו הרעיון לבקר חולים קטנים מאיתנו בבית החולים שבעיר, בעקבות סיפורים על הרב קוק והרב ארי'ה לווין, שביקרו חולים במסירות נפש רבה.
השאלה היא :
1- האם זה מתאים לגילנו (12.5- 13)?
2- איזה מגבלות יש ?
3- אנחנו מעונינים בעיקר להיות עם ילדים קטנים, לשוחח כמה דקות וללכת לחולה/פצוע הבא.
4- האם לבקר חילונים (מן הסתם גם ההורים/אחים י'הי'ו, ואין לי מושג עד כמה הם צנועים, ואיך להתחמק מסיטאוציה כזו?)
5- ומה לגבי בנות ?
הן עלולות להיפגע אם לא ניתן להם כלום ולבנים כן ?
תודה מראש!
(אני מתייעץ עם אחד הרבנים אצלנו בחט"ב, אבל חברי ביקש שאשאל רב חיצוני, וכן גם זה מעודד יותר).
תשובה
בס"ד
1- בהחלט. וזה הכי טוב והכי משמח.
2- לשים לב לא להקשות על החולה. לפעמים אתם רוצים לשמח אותו אבל הוא עייף או כואב לו. צריך לשים לב לא להקשות עליו. ללכת בזמן.
3- מצוין.
4- בודאי. ואם משהו לא צנוע. הולכים בלי הפגנתיות.
5- צריך לחפש בנות שיעשו אותו דבר כמו שאתם עושים. בין כה וכה אתם לא תוכלו לבקר את כל הבנים וכל החולים שבעולם. אז תחלקו את העבודה שהבנים יבקרו בנים והבנות תבקרנה בנות.
כמובן אם אתם נמצאים בחדר ויש בו חולים וחולות ואתם מחלקים ספרון תהלים או משהו אחר - תנו גם להן. אבל לא לפתח איתן שיחות נפש.
בהצלחה