שאלה
לכבוד הרב שלום,
מה יש לרב להגיד על ביקורת המקראשלכאורה יותר הגיונית מאשר שהקב"ה התגלה לבני אדם?
תשובה
ב"ה
שלומות!
ניבוח שאלתך גורם לי לאי נוחות מסויימת. אם היית שואל מה דעתי על ביקורת המקרא הייתי מניח שאתה מחפש כלים להתמודד עם ההסברים והניתוחים של אנשי הביקורת. אולי אתה מעוניין לדעת אם מותר ללמדם? להסתמך על פירושיהם? וכו'
אלא, שבשאלת הוספת: "שלכאורה (=בקורת המקרא) הגיונית יותר מאשר שהקב"ה התגלה לבני אדם".
דומני שעל כגון זה נאמר: "מנעו בניכם מן ההגיון" שבהקשר זה יש לומר שצריך להיזהר ממצב שבו ההגיון משתלט על החיים הדתיים שלנו כי אז תצמחנה תקלות חמורות.
אנו לא אנשים המבינים שי הקב"ה. אנו מאמינים שיש הקב"ה. אמונה שייכת לעומק החיים. אמונה שייכת לחיי הנצח של העם. השכל הוא זמני וחולף. ההגיון מתחלף בהתאם לתקופה ולמקום. מה שהיה אתמאל אמת מדעית מוכחת הפך ביום שאחרי לתיאוריה נבובה ושטחית. אנחנו באים ללמוד תורה מתוך אמונה גדולה. מתוך הבנה שאנו נגשים לעסוק בדבר ה' שהוא למעלה משכל אנושי ומכח זה באה לו נצחיותו.
מה שאין כן ביחס לאנשי ביקורת המקרא הניגשים אל התורה כטקסט ספרותי - חשוב - אך לא אלוקי.
ואז, כשלא מסתכלים במבט אלוקי נראה כאילו הדברים לא קשורים האחד לשני. ואז נוטלים מספריים ואומרים: העורך טעה. ממש נורא! שגיאה ספרותית נוראית.
כשמתבוננים במפרשים - קדושי עליון שסיגלו לעצמם משהו מהמבט האלוקי הרחב, הרי שהקושיות מתיישבות ומסתבר שהעורך האלוקי ראה את הכל במבט אחר, עליון. ק"ו כשאנו באים לפרשנותם של חכמים שהיא באה ממקור הנבואה השורה על עם ה'.
לכן, כאן אתה נקרא למבט של אמונה! לא לניתוח אקדמי, לא לקושיות הנובעות משטחיות וחוסר הבנה מעמיקה של האמונה ושל דרכי ההתנהלות של התורה. לכן, אנו רואים בתושב"ע ובתושב"כ שניים שהם אחד כי רק היחס המלא הזה מאפשר לראות תורה בשלמותה.
לכן, למסורת הפרשנית, זו הבאה מרצף, מדורי דורות ערך עצום.
סוף דבר, חבל לך ללכת שולל אחרי ההבל הנקרא "בקורת המקרא" שאין בו אלא חוסר הבנה מהותי בתורה, בערכה ובנצחיותה.
בברכה,
שי