שאלה
א. מהו זמן הביעור של פירות שביעית?
ב. כיצד מתבצע הביעור?
ג. האם אדם המפקיר את פרותיו צריך לעשות זאת בנוכחות אנשים?
ד. מי שהפקיר את פרותיו יכול לזכות בהם בחזרה?
ה. האם חובת הביעור חלה גם על מי שקיבל את הפירות במתנה?
ו.מהו נוסח הביעור?
תשובה
א. יש סוברים שזמני הביעור של פירות שביעית נקבעים לפי המציאות כיום, למשל: הענבים כלו לחיה מן השדה כבר בחודש טבת. לפיכך ראוי לבער יין של שביעית כבר אחרי פורים; ואם לא יבער עד פסח, יהיה יין זה אסור בשתיה. זמני הביעור של מיני הפירות השונים מתפרסמים בלוחות המסופקים לציבור.
ב. נחלקו הראשונים מהו הביעור - לדעת הרמב"ם והראב"ד: שריפה והשלכה ממש, ולדעת הרמב"ן: הפקרה. למעשה נוהגים כרמב"ן, שהרי מחד גיסא קדושת שביעית בזמננו היא מדרבנן (לרוב הדעות, וביעור אפשר שהוא מדרבנן אף כאשר דיני שביעית כולם הן מדאורייתא), ומאידך גיסא קיים איסור השחתת פרי.
ג. כשמוציא פירותיו לרשות הרבים, רשאי להפקירם בינו לבין עצמו. אך אם מוציאם, למשל, לחדר מדרגות - יפקירם בפני שלושה, אף בפני קרובי משפחה.
ד. לאחר שהפקירם, רשאי לחזור ולזכות בהם, אבל יש לזכור: עדיין חלים על פירות אלו דיני קדושת שביעית. יש אומרים, שכשמכניסם לביתו לא יתכוון לזכות בהם עד עת שירצה להנות מהם.
ה. חובת הביעור חלה גם על אדם שקיבל במתנה פירות שביעית, וגם אם הנותן לא נהג בהם כדין קדושת הפירות (כגון, שעשה מפירות שביעית ריבה).
ו. בנוסח הביעור יכול אדם לאמר "אני מפקיר פירות אלה". אולם עדיף שיאמר בלשון חז"ל: "אחינו בית ישראל, כל מי שצריך ליטול יבוא ויטול ".