שאלה
שלום.
יש לנו בן שאינו דתי שחי עם חברתו באותה דירה.
בכל פעם אני נתקלת בבעיה היכן לשכן אותו ואת חברתו שאינם נשואים אך רוצים לישון יחדיו.
מצד אחד אני חוששת שאם נאסור עליהם לישון יחדיו זה יגרום לכעס וריחוק מצידם ומצד שני אני יודעת שזה אסור.
בתודה מראש
תשובה
ב"ה
שלום,
בנך הוא מחוייב במצוות ואינך חייבת לנהל את החשבון שלו עם הקב"ה. האחדות, השייכות שלו למשפחה חשובה. יש בה ביטוי לעומק הקשר שבן הורים לילדים. ובעיקר - יש בכך פתח לחזרה ולהצטרפות. אסור לתת לו תחושה שדוחקים אותו החוצה.
בה בעת, אני מציע להעביר את הדיון לא לשאלה המהותית, בדבר האמונות והדעות של כל אחד, אלה למערכת היחסים שבין אדם לחברו. אם אנו מכבדים אחד את השני, אוהבים אחד את השני, אנו לומדים לוותר, לחיות יחד ולא לפגוע במה שקדוש וחשוב בעיני השני.
צריך לבקש ממנו לא לפגוע, לא לבטל את מידת ההתחשבות של דיירי הבית. זה הבית שלכם. אתם שמחים שהוא בא. חפצים בכך. אבל מבקשים התחשבות.
לא. אם התשובה שלו היא שלא יבוא, אז נוותר. כי אנחנו, באמת אוהבים אותך. מוכנים לוותר.
אבל אולי גם אתה תוותר כשאתה בא לבית שלנו?...
בברכה,
שי