שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלומות !
במהלך לימודי באולפנה נדרשת אני ללמוד מחשבת.
כשרצה המורה להדגים את ההבדל בין ההלכה למחשבת הההלכה , השתמש בדוגמה : " אשה פסולה לעדות ".
שאלתי היא , מהם הנימוקים לכך מבחינת מחשבת ההלכה ?
בתודה מראש ,
נוי.
תשובה
בס"ד
שלום נוי
וסליחה על האיחור במתן התשובה
השאלה שלך קצת קשה כיון שהיא קצת מעליבה, כיון שנראה מהמילים הללו שאשה נחשדת באופן גורף באמירת אי אמת?
לומר שכל הנשים הם חשודות כשקרניות - זה באמת מעליב!!.
אבל האמת היא שהרבה דברים תלוים במזל וגם מאמרי חז"ל ובמיוחד המאמר הזה כיון שהרבה מצטטים אותו כאילו זה הכלל ולא היא. האמת הפוכה מזה מאה ושמונים מעלות.
נשים נאמנות!!
כל הדין של "עד אחד נאמן באיסורים" שהיא נאמנות הרבה יותר גדולה מהנאמנות של בית דין נלמד מנאמנות של אשה. מדובר על דברים הרבה יותר קריטיים ומשמעותים מאשר עדות בשנים.
זו גם עדות הרבה יותר שכיחה מאשר עדות של בית דין.
אני מניח שלעולם לא יצא לך להעיד בבית דין על משהו. ואולי פעם אחת בחיים, אבל יצא לך אלפי פעמים להיות נאמנת בעניני איסורים קלים וחמורים. אפילו באיסורים שיש להם משמעות של חיים ומוות.
כל הדין שהזכרת מדבר על הופעה של נשים בבית דין לפני חבר שופטים. מעמד מביך לכל הדעות. ואפילו שם נשים נאמנות כשמדובר בדברים החשובים באמת למשל בעניני התרת עגונות וכד'. כך שלא מדובר בחוסר נאמנות או בחשד לשקר מהותי.
עכשיו זה נראה אחרת?