אמונה

ב"ה

שלום לך,
אלמנית.


את אמא ואבא אני אוהב גם כשאני סובל מהם, גם כשהם מענישים אותי. הם נתנו לי עצם החיים. כל מה שיעשו לי לא עומד במבחן האהבה שיש לי אליהם. וגם כשאני כועס, זה רק לזמן קצר.

כך גם ביחס לרעייתי, יאריך ה' ימיה בטוב ובנעימים. כל הויכוחים והתהיות אינם מעיבים על האהבה הגדולה, על ההוקרה ועל השותפות בבניין העתיד. זו ערכה של אהבה פנימית, עמוקה, ישרה וזכה. היא בוערת בקרבי. האהבה. מים רבים לא יכבוה ונהרות לא ישטפוה.

וגם האמונה. בה'. היא פנימית, היא ודאית, היא הכרחית. היא לא תלויה בשום דבר כי עיקר החיים שלי ושל העולם תלויים בו. והעתיד - תלוי במידה רבה בה, באמונה. יש כעס, יש תהיה, יש תביעה לימים של טוב. אבל התביעה היא גם כלפי ואפילו כלפייך. שהרי לא בובות אנחנו אלה בנים עם בחירה חופשית. לא גזירת שמיים היא אלא תוצאה של מעשינו. זה קל. תמיד אנו מעדיפים להאשים. לתרץ. אין לי תביעות לה'. הוא נתן לנו את מהות החיים. מה אנו עשינו איתם?
אותו אני אוהב, בו אני מאמין. מבפנים. למרות השאלות, למרות המצוקות.

ככה זה כשמרגישים בנים של הקב"ה. האמונה היא קבועה ולא תלויה בשינוי המצבים.
האמונה אינה סותרת את הכאב על הנפילה של בן הדוד ולא על הפציעה לש בן שבט שלך. מותר לתהות אבל אסור להתייאש.

בברכה,

שי