שאל את הרב

אמונה וכיבוד אב

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 14/01/02 19:09 א בשבט התשסב

שאלה

אני בן למשפחה תימנית דתית. לפני 17 שנה נטשתי את הדת, אך כהמשך לחינוך שקיבלתי אני חי את דרך היהדות עד היום במובנים רבים: צדקה, כיבוד אב ואם, ואהבת לרעך כמוך, כיבוד הזולת, סובלנות...

לצערי אבי חש כאב, תיסכול ותחושת כישלון על כך שאני לא ממשיך בדרכו. אנא הענק לי סימוכין לרעיון 'דרך ארץ קדמה לתורה', על-מנת שאוכל להקל עליו ולגרום לו להעריך את החינוך ודרך-החיים שהעניק לי, ולקבלני כמו שאני.

תשובה

אבא לא יכול לקבל את בנו כמו שהוא. תפקידו לחנך אותו בכל מקום בכל זמן בכל העולם. אל תצפה שהוא יסכים עם דרכך. אבל זה נכון לחפש דרך להקל עליו. ואנסה לעזור לך בשורות הבאות:
האמת היא שכל מצוה שאדם עושה היא חשובה בפני הקב"ה ואין הוא מזלזל ח"ו אפילו בשיחה נאה של הבריות. כל שכן במצוות כל כך חשובות כמו שהזכרת צדקה, כיבוד אב ואם, ואהבת לרעך כמוך, כיבוד הזולת, סובלנות...
מצוות אלו הם יסוד כל התורה כולה כמו שאתה ודאי מכיר מהסיפור של הלל הזקן עם הנכרי שבא להתגייר
"שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת!! דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל. גייריה (גייר אותו) אמר לו: "דעלך סני - לחברך לא תעביד" זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.
מה שהלל אמר לו הוא שכל התורה כולה היא "מה ששנואי עליך אל תעשה לחברך" כל השאר זה הפירוש של המשפט הזה.
וכך הסביר הרמב"ם בפירוש המשניות - מסכת פאה פרק א משנה א
"המצות כולן נחלקין בתחלה על שני חלקים:
החלק האחד במצות המיוחדות לאדם בנפשו, במה שיש בינו ובין הקדוש ברוך הוא, כגון ציצית ותפילין ושבת והלכות נכרים,
והחלק השני במצות התלויות בתועלת בני אדם קצתם עם קצתם, כגון אזהרה על הגניבה והאונאה והאיבה והנטירה, וכגון הצווי באהבת איש את חבירו, ושלא יסית אדם להזיק לחבירו, ואל יעמוד על דם רעהו, וכבוד אבות והחכמים שהם אבות,
והכל כשיעשה האדם המצות המיוחדות לנפשו, מה שיש בינו ובין בוראו, תחשב לו לצדקה ויגמלהו הקב"ה עליה לעולם הבא, (כמו שנבאר בפרק חלק),
וכשיעשה האדם המצות התלויות בתועלת בני אדם זה עם זה, כמו כן תחשב לו לצדקה לעולם הבא, לפי שעשה המצות, וימצא טובה בעולם הזה בעבור שנהג מנהג הטוב בין בני אדם, כי כשינהג מנהג הזה וינהגו אחרים כמנהגו, יקבל כמו כן שכר מהענין ההוא, וכל המצות שבין אדם לחבירו נכנסות בגמילות חסד,
ושים לבך עליהם כי כן תמצאם, שהרי הלל הזקן (שבת דף לא.) כשאמר לו הנכרי למדני תורה על רגל אחד, אמר לו "דעלך ביש לחברך לא תעביד", וכשתחקור על הענין הזה תמצא תלמוד תורה שקול כנגד הכל, כי בתלמוד תורה יזכה האדם לכל זה, כמו שביארנו בתחלת דברינו שהתלמוד מביא לידי מעשה:
מסקנת דברי הרמב"ם שהמצוות שבין אדם לחבירו הן חשובות לא רק על מנת על מנת למצוא "טובה בעולם" אלא גם "תחשב לו לצדקה לעולם הבא". ומכאן למה שחיפשת.
כמובן שמה שמפריע לאביך הוא החלק השני שהוא המצוות המיוחדות לנפשו של אדם. אלה שעשויות לתת לך "עוצמה נפשית". ישרות פנימית ושלמות. אביך רוצה לראותך שלפ גם בענין הזה, ואע"פ שתסביר לו את חשיבות המצוות שאתה נוהג בהם הוא לא ימצא כל כך מנוחה עד שיראה אותך גם בחלק השני.
בכל מקרה זכור כי מה שהוא עושה זה מתוך "אהבה". ועל כן השב לו "אהבה".
בהצלחה

כתבות נוספות