אמונה בקב

ב"ה,


נעמה,

ברכת ה' עלייך!

את שאלותייך ברצוני לחלק למספר חלקים. אולם בראשית הדברים אדגיש ששאלה מעין זו מצריכה בירור מקיף ועמוק שאין כאן מקומו.
א. מדברייך נראה כאילו הקב"ה הוא האחראי הבלעדי למה שקורה הכאן, בעומנו. גישה זו היא בעייתית במקצת. בכך את מנקה את ידי המחבלים והרוצחים השפלים באומרך שלא בבחירתם עשו זאת אלה בגזירתו של הי"ת. יסוד העולם שלנו הוא עקרון הבחירה החוםשית. לא הקב"ה עומד למבחן אלא מדריגת האדם. זה שעליו להשקיע מאמץ בבחירה בין טוב לרע ולא אחת - נכשל!
נכון. חכמים למדו אותנו ש"מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב" כך שניתן היה לומר שהקב"ה גזר וזה דווקא אותם שפלים מבצעים זאת, זה ביטוי למדרגתם הנוראית.
מ"מ, אנו צריכים להפנות אצבע מאשימה למין האנושי שיש בו רשעה, שיש בו רוצחים ולהתלונן כנגד העולם שלא נלחם ברשעה עד חורמה אלא רק באמצעים פופוליסטיים וכשזה נוח, כפי שעושה ארה"ב.

ב. חז"ל לימדו אותנו שאין דבר קשה כמו עיון תפילה. לכאורה אמירה זו אומרת בסתירה למשנה במסכת פאה אותה אנו אומרים בכל יום: "אלו דברים שאין להם שיעור....ועיון תפילה".
המפרשים מסבירים שיש שני סוגים של "עיון תפילה". האחד - נוגע להבנת הערך הפנימי של התפילה. להבנת המילים. האחר - הוא ביטוי למצב בו האדם "מתחשבן" עם אלוקיו. כאן זה מאוד מסוכן! עלולים לומר לך : אם אתה רוצה לפתוח חשבון, אז בא ונפתח אותו עד הסוף...לכן, עיון תפילה מן הסוג הזה "מקצר חייו" של אדם.
"בהדי כבשי דרחנא למה לי" אני, באפסותי, בקטנותי לא יודע את החשבון האלוקי. אילו ידעתי את ההגיון האלוקי - כבר הייתי אלוקים בעצמי!
אבל, אני מאמין! אני מאמין שמי שהושיע את עם ישראל באורח פלאי לכל אורך הגלות, הביאנו - בניגוד לכל הגיון - אל הארץ הזו, הוא ימשיך להוליכנו קוממיות בארצנו.
היאוש, הניכור לארץ, הם עצת היצר, הם נצחון לאוייבנו. התחזקי באמונה שיש כאן מהלך אלוקי גדול המוביל לקראת גאולה שלמה. ומי שגאל את אבותינו, יגאול גם אותנו, ונזכה לחיים טובים ולשלום.

בברכה נאמנה,

שי