שאלה
לכבוד הרב שלום וברכה!
לפני כמה ימים התעוררה בי השאלה הבאה:
לפני כמה ימים ביקשה ממני אמי ללכת ולקנות לה חפיסת סיגריות וברור וידוע לכולנו שזאת סכנת חיים שיכולה לפגוע באמי, ולכן נמנעתי לקנות לה בגלל הסכנה שכרוכה באותה קניה ולא בגלל שאיני חפץ למלא את רצונה של אמי.
בקיצור שאלתי היא האם נהגתי נכון או שמא הייתי צריך למלא את רצון אמי וללכת לקנות לה את אותה חפיסה ?
תשובה
בס"ד
כיון שהסכנה היא לא כל כך מוכחת מחפיסה אחת של סיגריות - אין בזה איסור מפורש של עישון ומימלא בקניה או ב"סיוע לדבר עבירה". זו גם הסיבה שמכירת סיגריות לא אסורנ בשום מדינה בחוק. זו כנראה גם הסיבה שאלוקים ברא את הטבק בעולם.
כיון שבמידה קטנה - יש בו תועלת.
האסון הוא בהתמכרות.
כל החוקרים מודים ואומרים שאדם שמעשן סיגריה אחת ליום או שתים לשבוע לא מזיק כלל לעצמו. בודאי הוא מזיק לעצמו פחות מזה שהולך ברחוב לקנות חבילת פרחים ומריח בדרך את העשן מצינור המפלט של שתי משאיות, אוטובוס ושלושים מכוניות. החשש הוא ממה שסיגריה אחת תגרור אחרות.
כל הבעיה היא באלה שהעישון אצלהם הוא כפיתי. והם מעשנים כיון שהם כבר מכורים לזה. הם מעשנים כיון שההרגל הפך לטבע שני והם לא מאמינים שהם מסוגלים להתגבר על המשיכה.
אע"פ שכל מעשן אומר לעצמו השכם והערב ש"אם רק ארצה - ברגע אחד אני מפסיק". האמירה הזו היא כמובן ה"הכשר" שאדם נותן לעצמו כאילו הוא שולט במצב. ומי שאומר כך - דע לך שמצבו הוא ההפך הגמור.
העובדה שהוא מעשן רגע אחד נוסף מראה שהוא לא שולט במצב. בחינת מה שאמרו חכמים "צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה - רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים".
לא שהמעשנים הם ח"ו רשעים - רק שהתכונה הזו היא רעה. והכיסוי שלה הוא באמירה - "אם רק ארצה - ברגע אחד אני מפסיק\ה".
בכל מקרה - את יכולה לדבר עם אמא שלך בחן ובנועם אבל בשום אופן לא להמרות את פיה.
קומי ממקומך, התלבשי לקראת הליכה ואימרי לה. "אמא אני מעדיפה לקנות לך פרחים במקום סיגריות".
אולי תלכי ותביאי לה פרחים. שהיא תראה שאת מתאמצת בעבורה ולא רק מטיפה לה מוסר - ח"ו. (ברור שלא - רק שלא תחוש בדקות שזה עומד באיזה שהוא מקום בשיקוליך)
ואם היא בכל זאת רוצה סיגריות - קני לה והכניסי בתוך זה פתק קטן ובו בקשה מהלב בחתימתך ובחתימת כל בני המשפחה שתשמור על בריאותה כי היא יקרה לכם מאוד מאוד.
בהצלחה.