איסור נגיעה

ב"ה


שלומות,

ביחס לאיסורי הנגיעה השונים, אינני בטוח שכל עניינם הוא רק כתוצאה מדיני הצניעות. ברור שחלק מהם נובע כתוצאה מההלכות הנוגעות לדיני הטהרה ולכן אל לך לקשר בין שני העניינים. ברור שלקרבה בין המינים, כשהיא באה במקום ובזמן לא נכון יש השלכות רבות על סוגיה זו, אבל אל לך לראות בכך גורם יחידי בהגדרת איסורי הנגיעה. שורשי האיסור ומשמעותו הובהרו באתר זה מספר רב של פעמים. כדאי לך לעיין בתשובות ובעיקר בתשובתו של ידידי הרב דוד סתיו.

ביחס לחברות בגיל התיכון, אינני מוצא ערך בדבר. לא רק מן הסיבות ההלכתיות הידועות שהרי חברות - אם יש בה אמת האינטמיות היא חלק מהותי ממנה שהרי לאהבה כלים רבים של ביטוי, כשכל אחד מהם מוציא לאור צד אחר של רגשי האהבה. ולכן, חברות שלא במסגרת הלכתית ראויה, הינו נישואין עלולה - ולדעתי מוכרחת - לגרור בעיקבותיה תקלות הלכתיות חמורות. אולם, כידוע, עולם ההלכה מוציא אל הפועל את הרעיונות הרוחניים שצריכים להופיע במציאות. חברות בגיל צעיר הינה סכנה מוחשית לעיצוב הזהות האישית של היחיד. כאשר אדם קושר את גורלו בשלבים של התפתחות בזולתו, הוא לא מסוגל להרגיש חופשי בשעה שהוא שוקד על בירור שאלות היסוד של המציאות.
בנוגע לסתם קשר בין בנים לבנות - תלוי באיזה חברה מדובר, באיזה אוירה ולאילו מטרות. ברוב המקומות בארץ, ברוב הקהילות הדתיות לאומיות שאותן אני מכיר, קשר ערכי בין בנים לבנות מסביב לדיונים משמעותיים, מסביב לרעיונות רוחניים גבוהים, מסביב לפעילות של חסד,תופס מקום חשוב. אולם בה בעת, כשאין מי שינתב אותו ויוביל אותו למקומות נכונים - הוא מסוכן ולכן עדיף להמנע ממנו.

כל טוב,

שי