איסור נגיעה

בס"ד

כתוב בתורה על יחס בין איש לאשה שאינה אשתו המותרת

- "לא תקרב".

אסורה כל קירבה.

נגיעה מעבירה הרבה אנרגיה. הרבה עוצמה ויחס. היא מאוד מאוד מקרבת. זו הסיבה שבגללה לוחצים יד בשעת מפגש בין אנשים. כל אחד יודע על פי המגע להבחין באדם שמולו.

מי שמתמחה בענין יכול להרגיש במגע הרבה יותר מאשר במבט רגיל. שימי לב שכשצריך לברך מישהו ולהעביר לו הרבה הרבה אנרגיה מניחים את היד על ראשו.

נגיעה בבנים אינה סתם מפגש בין שתי חתיכות בשר. היא מפגש בין שני אנשים ברמה שיוצרת קשר. היא מחתימה את הנוגע.

אם מדובר בין שני בני זוג – זאת החותמת הטובה.
אם זאת אשה שכולם נוגעים בה. היא מוחתמת בעשרות חותמות אחת על השניה ולסוף מוצאים משהו מטושטש לגמרי, חסר משמעות וחסר דרך, חסר יכולת ליצר קשר משמעותי עם בן זוג.

אפשר לראות זאת בקלות במציאות החיים של ימינו.
היום מקובל בחברה ללחוץ יד לכל אשה ויש מחמירים לנשק כל אשה שניה.

מה יוצא מזה?
שלושים אחוז גירושין!!

כל שנה עולה אחוז המתגרשים, ועולה אחוז הילדים העצובים, והנשים הנטושות. והבעלים שלא זוכים לבית חם ולילדים אוהבים שלהם שיזכו לתת להם ולקבל מהם אהבה.

כדאי להיות בשבעים אחוז.

גם בתוך השבעים אחוז יש שמצליחים להגיע לחיים יותר שמחים ואוהבים. יותר קשר פחות חשד. יותר איכות, יותר אהבה, יותר נאמנות.

בענין זה אין כמעט משמעות לענין שזה נעשה ברבים, כמובן שביחיד יש פחות הפרעות ונוצר קשר יותר חזק וכשזה לא הקשר הנכון הוא יותר מקולקל.
אבל גם ביחיד וגם בציבור זה לא זה.