שאלה
בס"ד
שלום לכב' הרב
בחורה ששאלה את הרב שאלה בנוגע לקירבה בשעת נידתה, קיבלה מענה מהרב, שעיקרו הוא שאיסור הושטה או מזיגת הכוס קיים גם ב'משדוכת'.
הבחורה באה אלי עם תשובה זו, ואני תמהתי מה המקור לכך.
אני מבין את הרצון לגדור גדר ובמיוחד בדור פרוץ וכו'\ אבל בגדרי ההלכה היכן מצאנו איסור זה ?
אודה לתשובתו
בברכה
תשובה
בס"ד
כך מובא בדרכי טהרה של מו"ר אבי הראשון לציון הרה"ג אליהו שליט"א ואני זוכר שכתבתי את הדברים הללו מתוך ידו ממש.
טעם הענין מאוד פשוט. אנו יודעים שבכל מקרה שבו יש חשש לכשלון או שהקשר הוא הדוק יש איסורי הרחקה גדולים יותר.
למשל:
מי שעובד עם הנשים.
מי שליבו גס בה.
מי שבעלה קינה לה עליו.
אנשים פרוצים.
ולכן כתב שם הרב:
"נשים פנויות, כל ימיהן הן נדות, ואסור לגעת בהן ולהתקרב אליהן, להתייחד עמהן, ולהתבונן בהן וכל כיוצא בזה. ובמיוחד חמור איסור זה בארוסתו "משודכתו" שאז גדולה מאוד החיבה".
וכל המכיר את המציאות בן המשודכים והמציאות של ה"היתר" הגורף שיש בחברה הכללית יודע שיש לזה הכרח. כי ההיתר של הציבור הכללי עלול לצערינו להקרין על החברה הדתית.
המקור ההלכתי הוא ברור. הגמרא במסכת שבת (דף יג/א) מחלקת בהרחקות אלו ודומיהן בין המכירים לבין אלו שאינם מכירים זה את זה.
"אמר רב חנין בר אמי אמר שמואל לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה אבל מכירין זה את זה - אסורים והני נמי מכירין זה את זה".
ולכן הקלו באשה שאינו מכירה. אבל לא במשודכת ששם רבה החיבה.