שאלה
"מרובים צורכי עמך ודעתם קצרה":
בבית הכנסת בו אני מתפלל נתעוררה מחלוקת בנוגע לתפילת מנחה בערב שבת:
האם יש להתפלל 20 דקות אחרי שעת הדלקת נרות בירושלים ואז לסיים התפילה לפני השקיעה "ברווח", או להתחיל התפילה 25 - 30 דקות לאחר כניסת השבת ואז ייתכן וסיום חזרת הש"ץ והקדיש בתרא יהיו סמוך מאוד לשקיעה או דקה - שתיים לאחר השקיעה:
היתרון בכך הוא שיותר מתפללים יוכלו להתפלל את תפילת הלחש במנין ?
בתודה מראש!
תשובה
בס"ד
אני יכול לכתוב לך תשובה אך מי שם אותי להחליט מה טוב לבית הכנסת שלך.
את השאלה הזו צריכים לשאול כל המתפללים או אתה בשם כל המתפללים, אחרת זו תהיה עוד דעה בתוך כל הדעות המסתובבות בבית הכנסת. פסק ההלכה שאני אתן לא יועיל כלום.
לכן אתה צריך קודם לכל דבר להביא הסכמה כי רב פלוני או אלמוני מקובל על כל המתפללים, ואם יש רב לבית הכנסת - זה תפקידו.
אם קבלת הסכמה שכזו אתה יכול לשאול את שאלתך.
---------
אם קבלת הסכמה ואתה שואל בשם הציבור. או שאתה מתכוון לקבל הסכמה ציבורית לשאול אותי אכתוב לך את התשובה.
אך אני חוזר וכותב כי יש לי תנאי.
אל תשתמש בתשובה זו בלי לקבל קודם את הסכמת המתפללים או הועד\הרב לשאול שאלה. אינני רוצה שתשובתי תהיה גורם לויכוח. רק להרבות שלום.
-------
והתשובה:
עדיף לקבל שבת מוקדם יותר.
למה?
כמה סיבות. העקרית שבהם היא שאין כמעט טעם לקבלת שבת אחרי השקיעה.
כל הענין של קבלת שבת הוא היציאה לקראת אורח חשוב לקבלו בעודו בשביל העולה לבית או בכניסה לעיר. זו קבלת הפנים הראויה לאורח חשוב במיוחד.
לקבל שבת אחרי שהיא כבר נכנסה זה כמו לצאת לקבל אורח חשוב שכבר נמצא בביתך. זה "פגיעה" במקום "כבוד".
שמא תאמר הרי יהיו אנשים שלא יתפללו במנין בגלל זה.
1- קודם כל זה לא שווה פגיעה בכבוד השבת.
2- אם תשאלו את השאלה בהסכמה ואנשים יהיו שמחים בתשובה - הם ירגילו את עצמם להקדים ולבא להתפלל. כך עשו ועושים בהרבה מקומות והם שמחים בכך.
והאמת והשלום אהבו