שאלה
לכבוד הרב שלום
עוד בהיותי קטנה, הייתי ממהרת לכעוס אך ב"ה בעקבות יחס מלגלג של חברותי הצלחתי לעבוד על מידה זו ולהגמל ממנה עד לפני 13 שנה- עם נישואי.
לצערי מצאתי את עצמי מתפרצת על בעלי וברגע שהסכר נפרץ- שוב קשה לי מאד לסכור אותו. וכבר במשך שנות נישואינו מצאתי את עצמי כמה וכמה פעמים מתפרצת עליו או על הילדים על עניינים- שבמבט לאחור לא נראים כמצדיקים זאת. (ואני יודעת כי באמת אין שום עניין המצדיק זאת אבל הידיעה הזאת היא בראש וכשאני מתעמבנת- הידיעה הזאת נדחקת הצידה...)
כבר אמרתי לעצמי שעלי להתייחס אליו כמו אל הורי.. וזה לא עזר ובינתיים בעלי שהוא אדם נוח מאד- ובפעם הראשונה- עוד התנצל.. גם הוא כבר מאבד סבלנות ומוכיח אותי ואני יודעת שהוא צודק עם כל זה אני מרגישה ממש נגועה ולא מצליחה להתגבר על היצה"ר הזה
האם יש איזו עיצה שלא ניסיתי?
תודה רבה
תשובה
בס"ד
יש הרבה דרכים וכולם כתובים בספרים על הכעס. ואמנה לך שלושה עקרונוות שאני מכיר.
א] את צריכה להתגבר בעיקר בפעם הראשונה שיבוא לך לכעוס. אחר כך זה יהיה הרבה יותר קל להתגבר. מכירה את המימרא על "עבירה גוררת עבירה". כך גם התגברות פעם אחת מביא לך כוח להתגבר פעם נוספת. ובפעם הנוספת גם הסיבות יבואו יותר לאט. וגם העוצמה של ההתנגדות תהיה יותר ויותר קטנה. כל פעם שתותרי לעצמך בענין הכעס יעלה אותך דרגה נוספת בדרגת הקושי.
ב] סוד גדול בענין הכעס הוא ההמתנה. את מכירה את הסיפור עם חליפת הכעס. שהיה לובש רב אחד כעסן כל פעם שהיה צריך לכעוס. כמובן שעד שהיה מביא את החליפה ולובש אותה, היה יורד כעסו.
ג] אימונים. אימונים. אין לך מושג כמה אדם נראה רע כשהוא כועס. והרע הגדול שהוא גורם זה לעצמו. אפילו מחלות. זו ממש טיפשות. את צריכה בענין זה לקרוא ספרים ולהתאמן על עצמך עד שזה יעבור.
בהצלחה