איך מעשים שלנו משפיעים על מי שנפטר

בס"ד

התפילות מועילות כי אנחנו לא לבד.
מי שמרגיש כי הוא חי את חייו לבדו.
מי שמרגיש כי אין לו השפעה על הסביבה
מי שמרגיש שהסביבה לא משפיעה עליו
הוא חי בתמימות ילדותית.

כל דבר שהסביבה עושה - משפיע עליו.
כל דבר שהוא עושה - משפיע על הסביבה.
כל דבר שהוא עושה - משפיע על האנשים שחיים לידו, שחיים איתו, ואפילו במרחקים גדולים.

ההשפעה שלו יכולה להגיע עד לשחקים. לא רק לאוזון - אלא גם למעלה מזה.

ההשפעה של האדם היא לא רק על דורו. הוא יכול להרוס את העולם כך שהדורות הבאים יסבלו ממנו והוא יכול לעשות מעשים שהדורות הבאים יהנו מהם.

ראה את המעשה המובא בגמרא בתענית שהוא מלמד על ההשפעה מדור לדור שחוני המעגל ראה זקן אחד שנוטע חרובים. שאל אותו הרי העץ הזה יתן פרי רק אחרי שבעים שנה למה אתה נוטע אותו?

ענה אותו אדם. כמו שאבותי נטעו בשבילי - כך אני נוטע בשביל אחרים.

מספרת הגמרא את הסיפור באריכות ומסקנתו היא שכל דור קשור לדור הקודם לו ולדור שאחריו. וכך העולם מתקיים.

מכך למד חוני איך כל הדורות שעברו בגלות הארוכה משפעים על הדור שלו.
ומכאן גם תשובה לשאלתך.
אנחנו לא מנותקים מהדור הקודם. אע"פ שאיננו רואים אותם חיים איתנו. אנחנו מושפעים מהם ואנחנו יכולים לתת משמעות חיובית למעשיהם.

אתן לך דוגמא.
דוד המלך אסף הרבה כסף וזהב לצורך בנית בית המקדש. כאשר שלמה בנה ממנו בית מקדש - זקפו כולם לזכות דוד את כל המאמץ הגדול שעשה.

אם שלמה היה לוקח את הכסף הזה לדברים בטלים, היה ערכו של דוד גם נפגם. ומעשיו בלי ערך גדול. ואולי אפילו ערך שלילי.

למה ?
כי הדורות מקושרים.

מכאן תבין למה אנחנו עושים מעשים כלשהם לטובת הנפטר החל מקריאת תהילים וכד' ועד לצדקה ומעשים טובים אחרים.
הכל משפיע ומושפע מהדורות הקודמים ומהדורות הבאים.

זוהי האמת על הנהגת העולם. רק קצרי רואי חושבים שאנחנו חיים כאן לבד. האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב.

בהצלחה


(6-7) עין יעקב על מסכת תענית אות (נז)
(נז) שם אָמַר יוֹחָנָן, כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה, (תהלים קכו) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים", אָמַר, אֶפְשָׁר שִׁבְעִין שְׁנִין כְּחַלְמָא דָּמִי, מִי אִכָּא דְּנָיִּם שִׁבְעִים שְׁנִין? יוֹמָא חַד, הֲוָה קָאֳזִיל בְּאוּרְחָא, חַזְיָא לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא נָטַע חֲרוּבָא, אָמַר לֵיהּ, מִכְדֵי - חֲרוּבָא עַד שִׁבְעִין שְׁנִין לָא טָעִין, פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיֵּת שִׁבְעִין שְׁנִין וְאֳכַלְתָּ מִינֵּיהּ? אָמַר לֵיהּ, אֲנָא עָלְמָא בְחֲרוּבָא אַשְׁכַּחְתִּיֵהּ, כִּי הֵיכֵי דְּשָׁתְלוּ לִי אֲבְהָתִי, אֲנָא נַמֵי אֶשְׁתּוֹל לִבְנָאִי. יְתִיב וְקָא כְּרִיךְ רִיפְתָּא, אַתְיָא לֵיהּ שֵׁיִנָתָא, וְנַיֵים. הַדְרָא עֲלֵיהּ מְשׁוּנִיתָא, וְאִכַּסֵי מֵעֵינָא, וְנַיֵים שִׁבְעִים שְׁנִין. כִּי קָם (איתער), חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּאָכִיל מֵהַהוּא חָרוּבָא. אָמַר לֵיהּ, יָדַעְתָּ מַאן שַׁתְלֵיהּ לְהַאי חָרוּבָא? אָמַר לֵיהּ, אֲבוּהָּ דְּאַבָּא. אָמַר, וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין. חֲזָא לְחַמְרֵיהּ דְּקָא יָלְדָה לֵיהּ רַמְכֵי רַמְכֵי, אָזַל לְבֵיתֵיהּ. אָמַר לְהוּ, "בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְּעַגֵּל, הֵיכָא"? אָמְרוּ לֵיה, בְּרֵיהּ לֵיִתָיהּ. בַּר בְּרֵיהּ אִיתֵיהּ. אָמַר לְהוּ, אֲנָא הוּא. לָא הֵימְנוּהוּ. אָזַל לְבֵי מִדְרָשָׁא, שַׁמְעִינְהוּ לְרַבָּנָן דְּאַמְרִין, נְהִירָא לָן הָא שְׁמַעְתָּא הַאִידְנָא, כְּבִשְׁנֵי דְּחוֹנִי הַמְּעַגֵּל, דְּכַד הֲוָה עַיֵיל לְבֵי מִדְרָשָׁא, כָּל קוּשְׁיָא דַּהֲווּ לְהוּ לְרַבָּנָן, הֲוָה מְפָרֵק לְהוּ. אָמַר לְהוּ, "אֲנָא הוּא". לָא הֵימְנוּהוּ, וְלָא נָהֲגוּ בֵיהּ יְקָרָא כִּדְמִיבָּעֵי לֵיהּ. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, בָּעָא, רַחֲמֵי דְּלֵימוּת וְנָח נַפְשֵׁיהּ. אָמַר רָבָא, הַיְּנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי, אוֹ חַבְרוּתָא, אוֹ מִתּוּתָא: