שאלה
כבוד הרב, אני תלמידת שמינית באולפנא, וכרגע מסיימת. בשנה הבאה בע"ה אני אלך לשירות לאומי. השאלה שלי היא כזאת: בגיל שכזה עכשיו ועוד שנה בסביבתי אף אחד לא יחשוב להציע לי מישהו רציני לשידוך גם אם אני הייתי רוצה להתחתן מיד בסוף שנה הבאה. מה עושים במצב שכזה? האם סומכים על ה' יתברך שיסדר את העניינים מלמעלה ולא ישכח גם אותי או ש....? אני מאד מאד ביישנית במיוחד בקטעים שכאלו ואין סיכוי ששנה הבאה או בכלל אני אשאל אנשים אם יש להם מישהו להציע לי..
ועוד שאלה כבוד הרב אם תוכל לתת כמה נק' חשובות כדי לדעת התאמה בין בני זוג, עברתי כבר שיברון לב אחד..
תודה רבה מראש לכבוד הרב!
עזרת לי בעבר ואני בטוחה שתעזור לי גם עכשיו..
אני..
תשובה
בס"ד
מצד אחד לבטוח בה', להתפלל אליו.
מצד שני לעשות מעשים.
מה הם המעשים?
להיות הכי טובה שאפשר!
יותר מאמינה.
יותר אמינה.
יותר רצינית.
יותר אחראית.
יותר שקולה.
בעלת אחריות.
חשוב גם לחשוב על עתיד כלכלי. ללמוד מקצוע שיאפשר לך ולבעלך העתידי לחיות בכבוד. וכד'.
מלבד זה צריך לעסוק גם מציאת הבן זוג האפשרי. יש כמה דרכים והדרך הנכונה ביותר היא ....."שידוך".
אע"פ שזה נשמע לכמה אנשים מיושן ומתאים לעבר שמאחרינו. האמת היא שזאת הדרך היותר בטוחה למצוא מישהו עוד יותר טוב. וככל שבן הזוג שתמצאי יהיה יותר טוב – כך חייך יהיו יותר ויותר מאושרים.
שימי לב!!
אם הוא יהיה טוב יותר רק באחוז אחד. את תרגישי את הטוב הזה בכל יום ויום בשנה במשך 365 יום. את תחושי בזה במשך שנה ועוד שנה, עשרות שנים. הטוב שבו יהיה ניכר גם בילדיך וגם בנכדיך ובבניהם ובנותיהם. בקיצור כל טיפה של טוב יותר שתמצאי – תכפיל את עצמה באלפי אלפים. ואם בדרך שידוך יש לך סיכוי למצוא מישהו עוד יותר טוב באחוז אחד או בעשרה אחוז. מישהו שאינו נמצא בחוג המכרים הטבעיים שלך – הרי הרווחת ובגדול.
מהו שידוך?
זו יכולה להיות "שדכנית מקצועית" ש(אבוי) לוקחת כסף על שירותיה, זה יכול להיות "שדכן מתנדב". זה יכולה להיות דודה טרחנית או דודה חביבה. או מי שמכיר אותך או את המשפחה.
"יבוא הנס מכל מקום".
כדאי ל"סבול" את כל ה"בזיון" הזה אם בסופו תמצאי מישהו יותר טוב שמתאים לך יותר והוא טוב יותר, אוהב יותר, מתחשב יותר ומתאים למה שחלמת כל השנים.
יש גם מעשים שאסור לעשות. ואני כותב את זה אליך אע"פ שזה לא שייך אליך כל כך אבל את התשובה הזו תקראנה גם בנות אחרות ואם המילים שאכתוב יועילו לאחת מהן – הרווחנו.
יש מעשים בתחום הצניעות שאסור לעשותן.
יש בנות שמותרות קצת או הרבה בנושא הצניעות מתוך מחשבה שכך הם יצודו חתנים יותר מהר.
הן מוותרות בנושא הלבוש או בנושא הנגיעה ולפעמים יותר מזה.
אוי איזה טעות!!
כל מי שמכיר את עולמם של הבנים יודע שזה הדבר המרחיק ביותר שיש. כל "מוותרת" כזו היא "מזכרת עוון". מזכרת לכשלון שלו. כל אחת שגורמת לו להסתכל עליה – גורמת לו גם לחוש אליה בוז קטן או גדול לפי גודל המחשוף.
בקיצור אל תתפתו לדרך הקלה שמביאה את הבנים אליכן במהירות רבה, ומרחיקה אותם במהירות הרבה יותר גדולה.
שום בחור לא יתחתן עם בחורה שהוא מזלזל בה. ואם הוא יתחתן איתה – החיים שלהם יהיו סבל מתמשך.
בחור צריך
לאהוב
להעריך
לכבד
לרצות
לתת
וזה קורה רק עם בחורה שמכבדים אותה.
"כי מכבדי אכבד".
בהצלחה.