איך להתגבר על מצב של עצבות וחוסר חשק?

שלום לך.
קראתי את שאלתך, ובאופן עקרוני קשה מאוד לענות באופן פרטי מה לעשות במציאות כזאת. חסרים הפרטים העיקריים מה הגורמים להרגשה הזו: בעיות בלימודים, בבית, בחברה, אכזבה גדולה, הרגשת דיכאון בגלל חוסר הצלחה, או אולי משהו אחר.
כשם שאדם לא יכול לבוא לרופא ולומר לו "תחפש מה כואב לי", אלא החולה צריך לדעת מה כואב, ואיפה, כדי שהרופא יוכל לעזור, כך גם כאן. ולכן אם תרצה, כדאי שתתקשר אלינו לשיחה אישית ארוכה יותר.
אך בכל אופן נעלה נקודה עקרונית אחת בתקווה שתוכל לסייע לך.
הכוח הדוחף ומניע את האדם הוא כוח הרצון, הוא נותן לאדם את המוטיבציה. כשאדם מרגיש חשיבות וערך בעשיית דבר מסוים הוא מתמלא בכוחות ולפעמים אפילו מעל ומעבר למה שהוא האמין וציפה מעצמו.
מה מניע את אותו חייל עייף לגמור את היום השלישי של ה'גיבוש' על הג'בלאות, אם לא הבנת הערך, והרצון האדיר שלו להיות חייל ב'סיירת', ולהקריב למען עם ישראל?
מה מניע אדם שיושב בישיבה ועוסק בתורה 'לסחוט' את הכוחות עד 1:00 בלילה ולהמשיך להתמודד, אם לא הבנת הערך שבלימוד התורה, והרצון האדיר שלו לממש את הערך הזה?
מה נותן לחולה הסרטן את הכוח להתמודד יום יום שעה שעה עם המחלה והטיפולים הקשים הנלווים לה, אם לא הרצון לחיות?
מה נותן לאדם הפשוט את הכוח לקום כל בוקר, ללימודים או לעבודה, לטפל בילדים, לעשות את עבודות-הבית וכל הפעולות היומיומיות הרגילות, אם לא הרצון וההנאה לחיות, הרצון להצליח, אהבת החברים, אהבת הילדים והמשפחה והרצון להיות איתם, לתת ולקבל?
הרצון הוא המניע את האדם במסגרת היום – יום, וגם במצבים המיוחדים, הקשים יותר או פחות.
ולכן באופן עקרוני מציאות כמו שתיארת היא אולי תוצר של חוסר רצון.

ומה הגורם לחוסר הרצון?
שני גורמים מוכרים יכולים להביא לחוסר הרצון הזה:
א) האדם איבד את הטעם בחיים. הוא סובל מאוד ממחלה, או ח"ו איבד את המשפחה, ועוד דוגמאות רבות שקשה לי לפרטם, אך בגללם מרגיש האדם שהוא איבד את משמעות החיים. (כמובן שאין מתפקידנו לדון את אותם אנשים, ונקווה שבע"ה לא נגיע למקומם).
ב) אך ישנו עוד גורם, שנראה לי שאצל תיכוניסט שב"ה לא רע לו בחיים (לפחות לא צוין אחרת בשאלה) הוא הגורם העיקרי, והוא גם כנראה הגורם לכך שגם אם ישנם דברים קטנים שמעיקים, הם הופכים להיות גדולים ויוצאים מפרופורציה. הגורם הזה נקרא העצלות.
וכבר כתב על כך ה'מסילת ישרים' (פרק ו' - 'בביאור מידת הזריזות') "ותראה כי טבע האדם כבד מאוד, כי עפריות החומריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה".
האדם אוהב מנוחה מטבעו. ועל אף שודאי שאיפת החיים הכי פשוטה של האדם היא להתקדם לפעול ולעשות, הוא לפעמים היה שמח שמישהו אחר יעשה את העבודה במקומו או שהוא ימצא קיצורי - דרך שיחסכו ממנו את העמל.
מסביב לאהבת המנוחה הזאת יש סדרה שלימה של תירוצים והסברים. כל קושי הופך להיות קיר שלא ניתן לעבור אותו. וגם על זה כתב המסילת ישרים: "ואולם אם תשאל את פי העצל יבוא לך במאמרים רבים … אשר כולם יורו לו להקל עליו ולהניחו במנוחת עצלתו".
ואם תסתור לו את הטענות אחת לאחת הוא בסוף יישאר עם הטענה האחרונה, שהיא האמיתית: "תעזוב אותי במנוחה אני רוצה לישון".
חשוב לזכור שגם רמת העייפות ניתנת לשינוי. ככל שהאדם מרגיש יותר אחריות הוא פחות עייף, וכן הפוך. חייל דרוך לא נרדם בשמירה.
והמסילת ישרים מסיים: "צריך שידע האדם כי לא למנוחה הוא בעוה"ז אלא לעמל. ועל זה נאמר: "אדם לעמל יולד".

איך מנצחים את העצלות? בונים את הרצון.
ואיך בונים את הרצון? ההדרכה הראשונה שבלעדיה אין שום סיכוי להצליח, היא לקום מהמיטה. אין אפשרות לנצח את העצלות במיטה שהיא ה'מגרש הביתי' של העצלות. מלחמה עם העצלות כשאתה במיטה, היא כמו לעלות לזירת האגרוף כשאתה ב'נוק אאוט'.
ואחרי שהאדם קם מהמיטה והוא מתחיל לצעוד, שיבין את הצורך להתקדם וימצא את הערך בעשייה היומיומית שלו וכך ייבנו הרצון והמוטיבציה.
הבהרה: אני מודע שיתכן שלא קלעתי לבעיה, אבל כמו שכבר הזכרתי החסרת פרטים בשאלה, ומתוך הנתונים שכן הצגת כך אני רואה את הדברים. ואם טעיתי סליחה מראש. כדאי לעיין גם בתשובות אחרות שלנו בנושאים הקשורים לשאלתך:
כיצד להשתחרר מהעצבות ולפתח את מידת השמחה –
https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=192
איך אפשר להתגבר על מידת העצלות? - https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=4265
איך להתגבר על מידת הכעס? - https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=1039
בעוז קדימה ובהצלחה
אריה, "חברים מקשיבים"