איך יוצאים מדיכאון

בס"ד

יש בחיים דברים משמחים וכנראה שיש גם דברים מעציבים.
כל מה שקשור בחיים בפריחה בשלמות גופנית או נפשית מביא שמחה וכל מה שלהפך - להפך.

כשהתורה אומרת "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולבתיך אתה והלוי והגר אשר בקרבך" היא מלמדת אותנו דבר מאוד מענין. אפשר להחליט "אני שמח". זה לא דבר שבא מאליו. זה דבר שתלוי ברצוני!!.

אתה בודאי מכיר את הסיפור על האופטמי רואה הטוב והפסימי רואה השחורות שראו חצי כוס מים.
הראשון אמר: הו. ברוך ה'. יש כאן חצי כוס מים. אפשר לשתות קצת להרטיב את הגרון.
השני: אמר אוי. יש כאן חצי כוס ריקה. חבל . מי שתה אותה. מי לקח לנו. אוי. הפסדנו.

אני מניח שאתה בודאי מכיר את הסיפור הזה. זה לא כדי לצחוק על חשבון הפסימי. הסיפור נועד ללמד איך להסתכל על החיים. ואיך לנצל את הטוב שבהם.

אבל אני שמעתי את הספור הזה בגירסה אחרת. בסיפור החדש היו שלשה. השלישי לקח את המים שהיו בכוס ושפך אותם לכוס אחרת - והמים מילאו את כולה.

"מי אמר לכם שהכוס היא בגודל כזה ויש לכם חצי כוס ריקה. אולי הכוס היא בגודל אחר ויש לכם כוס מלאה".

אדם קובע איזה כוס צריכה להיות לו ולפעמים יש לו פחות מעשירית כוס של מים והוא ממש אומלל. ככל שהכוס יותר גדולה הוא יותר אומלל. ככל שהכוס יותר קטנה - הוא יותר שמח.
אם אלוקים נתן לו כמות כזו של מים אולי הוא צריך לדעת כי הכוס שלו היא אחרת והיא ממש מלאה ואפילו עוברת על גדותיה.

זה לא סתם משל. זו חכמת חיים.

מספרים על חסידים שבאו בטענות לאיזה רבי על מצוקתם ודכאונם וכו' והוא אמר להם אתם צריכים לברך על הטובה כשם שמברכים עלה רעה - בשמחה.

שאלו אותו הכיצד אפשר?
ענה להם לכו לרבי זושא וילמדכם.

מצאו את רבי זושא ישן על ספסל בית המדרש וכולו לבוש קרעים. כמה ימים לא בא אוכל לפיו בשרו היה צריך להיות כחול מרוב הקור אבל פניו היו מאירות ומחייכות.
ילמדנו רבינו, אמרו לו, כיצד מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה?

אמר להם איני יודע.
מעולם לא היה לי רע!!

מסקנה.
החיים שמחים וטובים. הם מחיכים אליך. הם מנסים להרים את ראשך. לראות טוב. לראות שמח.

"ושמחת בכל הטוב" יש לך טוב. שמח בו. והעיקר - תן גם לאחרים.

אם אתה מתקשה לראות את העולם כמו רבי זושא. תשקיע באחרים והשמחה תבוא מאליה.