אורז וברכתו

א. יש אומרים שהאורז שעליו דיברו חז"ל הוא הנקרא רַייז, וי"א שהוא הדוחן הנקרא בלשון אשכנז הִירְז. בגלל הספק, יש מחמירים שלא לאכול את שני המינים אם נתמעכו אלא בתוך הסעודה. האחרונים (עי' משנה-ברורה וכף-החיים סי' רח) הכריעו שהאורז הוא הנקרא רַייז (rice).


ב. עיבוד האורז לאכילה יכול להיעשות ב4- אופנים:

1. הסועד מקבל לפניו צלחת ובה גרגרי האורז מבושלים כשהם בקליפתם (אורז חום). לדעת המשנה ברורה מברכים "בורא פרי האדמה" ולדעת כף החיים מברכים "בורא מיני מזונות".

2. באותו אופן, אלא שגרגרי האורז קלופים, אך עדיין שלמים ונפרדים זה מזה. לדעת המשנה ברורה מברכים "מזונות" ובדיעבד "אדמה" ולדעת כף החיים מברכים "מזונות".

3. הגרגרים קלופים ומעוכים, דבוקים זה לזה. לדעת המשנה ברורה וגם לדעת כף החיים מברכים "מזונות"

4. הגרגרים טחונים ומבושלים כדייסה (נוזל שאפשר לשתותו בלא צורך ללעוס אותו). לדעת לדעת המשנה ברורה וגם לדעת כף החיים מברכים "שהכל נהיה בדברו"

לכל הדעות, אם טעה ובירך בורא פרי האדמה, או שבירך אף על פרי האדמה ממש בורא מיני מזונות - יצא.


ג. הברכה האחרונה היא בורא נפשות, אלא אם כן אכל ביחד כשיעור פת הבאה בכיסנין וגם אורז - מברך על המחיה על שניהם ביחד.

ד. אם טחן את האורז לקמח ואפה ממנו פת או עוגה - מברך לפניו מזונות, ולאחריו - נפשות.

ה. קציצה שמערבים בה קמח כדי לגבש את חלקי הקציצה לאחת - מברך עליה שהכל. אבל אם הקמח נועד לתזונה או לבריאות - מברך על הקציצה מזונות, גם אם הבשר, הדגים או הירקות הם בה הרוב.

ו. אבל אם מערב בקציצה קמח אורז - בכל אופן הברכה על הקציצה היא כברכת הרוב, דהיינו במקרה של קציצת בשר - שהכל.