אולי יש בחורים יותר טובים?

שאלה

של' כבוד הרב.

השאלה שלי קשורה לענין השידוכים.

אני בת עשרים כמעט. עד לפני כמה חודשים לא הסכמתי לחשוב על 'לצאת' אבל בעקבות לחץ פיזי מתון...של ההורים והאחות הנשואה - הסכמתי. יצאתי עם בחור אחד ונפרדנו (הוא זה שיזם!) אחרי פגישה אחת. אחרי שבועיים הציעו לי בחור אחר ואני יוצאת איתו למעלה מחודשיים.

העניין הוא כזה: הבחור שאיתו אני יוצאת כרגע החליט די מהר שזה "זה". בערך אחרי שבועיים. וכל התקופה הזו- אנחנו נפגשים כי אני עוד מתלבטת.

ולמה ? הבחור מעולה! ב"ה עמ"י מלא באנשים טובים ואיכותיים והזדמנות מצוינת לגלות את זה זה בפגישות. וזה מה שמלחיץ אותי: לא יצאתי עם בחורים נוספים- חוץ מהבחור הראשון (שזה לא ממש נקרא), ויש כ"כ המון בחורים מעולים! ברור שהבחור שלי- הוא מדהים! יש לו מידות טובות, הוא למדן ובייניש אמיתי, ירא שמים וחם, הוא מתאים לי מהמון בחינות, אבל קשה לי להחליט. לפעמים אני חושבת שאולי הסגנון שלו הוא לא מה שמתאים לי מלכתחילה, הרי לא פגשתי עוד סגנונות! נכון שנעים לנו ביחד, אבל אני כן קצת מרגישה שהוא "כבד עלי". אולי אני לא מספיק דוסית ולא ראויה לו? אולי אם זה שאני לא מרגישה שלימה לגמרי- אומר שאני צריכה להפסיק ודי?

אבל מצד שני- ה' לא סתם מזווג לנו אנשים,וכנראה יש פוטנציאל של התאמה. וחבל לפספס כזה בחור... בקיצור- למה אני אמורה להתייחס? אני דיברתי הם הבחור והסברתי לו את החששות- והוא אומר שזה לא יותר מדי משמעותי ושעובדים על זה אחרי החתונה ואף פעם א"א להכיר לגמרי לפני שמתחתנים...

אבל זה מפחיד! ובכלל, בגלל שאני לא שלימה עם עצמי- הקטע של החתונה מפחיד אותי פחד מוות, במיוחד הקשר הגופני. אני לא רואה את עצמי בסיטואציה הזו. זה נראה לי כ"כ משנה את הקשר. זה קשה לי...

כבוד הרב- תוכל לענות לי כמה שיותר מהר? אודה לך!

ה' יברך אותך על כל החסד שאתה עושה!

בתודה...

תשובה