שאלה
כבוד הרב,
באם הינך מכיר את הספר 'רציתי לשאול אותך פרופ' לייבוביץ'' ודאי זיהית את נושא השאלה. ואם לא הרי הסברי ומצוקתי..
אני בן 24 סטודנט אשר לצערי את מיטב שנותי כבוגר ביליתי בחיבוטי נפש קשים מנשוא כיוון שלצערי נולדתי (ואני בכוונה מגדיר זאת ככה) כאחד אשר נוטה להסתכל על המין הלא נכון - אני הומוסקסואל.
ואוי לי מיוצרי שכן אסורה עברה זו כעריות אחרות כעברה של ייהרג ובל יעבור שנאמר "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא". אך מה אעשה ויצרי גדול מנשוא ועווני גדול גם הוא.
לא חטאתי בעריות שבתורה אך את חטאם של ער ואונן מכיר אני היטב והגעתי למצב של עבירה המורגלת בידו נעשית לו להיתר. ועליי לומר שרק מפחד החטח והפחד מהעונש לא חטאתי עדיין במשכב זכר ולוואי ולא אחטא בו בהמשך חיי. זה אולי טוב אך איך אפשר לחיות כך???
וחשבתי שזהו ניסיון והרי אין מעמידים לו לאדם אלא ניסיון שיוכל לעמוד בו. אך האם באמת זה ניסיון? האם באמת יוצרי החליט שאיוולד שונה, שאיוולד לניסיון שאינו נגמר ולו רגע אחד לאורך שנות חיי?
מה אעשה ולא עשיתי? אין אני מאמין שניתן לשנות את נטייתי. אני אוהב בנות אהבתי פעם מישהי אהבת נפש ואני מאמין שאתחתן יום אחד מאהבה ואביא ילדים אך תמיד מקננת בי הסטיה, הנטיה, העבירה הגדולה. כל תמונה כל סרט כל אדם בבריכה או אפילו ברחוב ראשי מסתובב אחריו בלי שארגיש.
ואין אדם אחר שיודע כאבי ומצוקתי ואין אדם אחר שנגלה לו עווני כאבי ומצוקתי שכן אבוי לי אם ייגלה זאת אחר.
בציפייה לתשובתך
תשובה
שלום לך
יקירי,
ראש דבר, האם אתה מקדש את חיבוטי הנפש, את היסורים? אם החלטת שזה מצבך, הרי שכך יהיה!
מדוע אינך מאמין שניתן, ואפשר, וחשוב ונכון להתמודד עם הנטיה ולנסות למצוא את הדרך להתגבר על הסטיה?
אני יודע שאפשר, שניתן, שכדאי ושנכון להתמודד. לפתוח את הנטיה והשלכותיה לבירור פנימי, לנסות להבין את המניעים, ובעיקר - להתמלא בכוחות חיים גדולי כדי להמשיך קדימה. אל תוותר לעצמך. אל תרים ידיים, אל תחליט שאי אפשר וזו גזירת שמיים.
כל הנסיונות שמביא ה' על האדם באים עליו כדי לצאת מהם ולהתקדם קדימה.
פנה למי שאתה מרגיש שאתה יכול לשוחח עמו וחשוף את הבעיה. חשוב לשקול גם פניה ליעוץ מקצועי ולא רק לתמיכה רוחנית.
לך למי שיטעין אותך באופטימיות, בתקווה. אל תחוש שהכל אבוד.
שמח ביוצרך והתגבר על יצרך.
בברכה,
שי