תרגול צ'י קונג ומיינדפולנס (Mindfulness)

שלום וברכה

שני מעגלים יש להתייחסות:

המעגל הראשון – הממוקד – מתייחס לתרגול הזה כאל אחת הדרכים המפעימות את האדם, ומחוללות בו שינויים לטובה "הגעה לשלווה פנימית מתוך מדיטציה ומיקוד של המחשבה והתחושות הפיזיות. ביחסה לסביבה ואל העצמי, חמלה כלפי הטבע והאדם שסביבו ובתוכו".

כל אלה טובים הם, ומי שמתאימה לו דרך זו אכן עושה עבודה פנימית עמוקה, ודרך התרגולים השונים, הריטריטים, הסדנאות והמפגשים בונה בתוכו עולמות קשובים ומיטיבים עימו, ומתוך כך גם יכולתו לעשות זאת עם הסובבים איתו מתגברת, ומתוך כך נפתחים גם שערים חדשים לתפילה, לעבודת השם וכדו'. אלה הצדדים הטובים מאוד בכלים האלה, ומסוגלים להביא את האדם לפסגות פנימיות גבוהות מאוד. הרבה מאוד מעולמה של תורה, תשובה ותפילה מתברכים מהמפגש בין העולמות, ויש בהם גם כוח מעורר לתנועה רוחנית עמוקה מאוד.

המעגל השני הוא תפישת העולם הפילוסופית והרוחנית שלעתים היא חלק מתוך כך: למן ההתמקדות בסבל הקיים בעולם כבעיית היסוד שלו, דרך התבוננות בחמלה (החשובה מאוד) בלבד ושכחת תפקידה של מידת הדין, ועד לערעור הברית עם הקב"ה בשמירת המצוות ובנאמנות לדרכה של ההלכה, שיש בה גם עבודה מיראה, כניסה למסגרות וכדו'. אלה מדרונות שניתן להתגלגל בהם מטה מטה.

לכן, הברכה הראשונה בתפילת עמידה היא "אתה חונן לאדם דעת", ודברי חכמים על הדעת: "אם אין דעת – הבדלה מניין". נכון אפוא להפעיל את הדעת, ולהיות מסוגל להבחין בין התנועות האלה כתרגולים רוחניים מבורכים, שהעוסקים בהם מוצאים בהם עולם ומלואו בנפשם פנימה, ובין חלק מהפילוסופיות הקשורות בהן, להתחבר לטוב ולהיזהר מהמערער.

ובעיקר – לא להשתעבד. לראות את התרגול ככלי חיוני, מועיל ומיטיב, אך לא כאדון חדש, וכאמת מידה שלטת. ועל ידי כך נזהרים מלהפוך את הכלים האלה לעבודה זרה, ומשתמשים בהם לטובה.

כל טוב