האם האושר שלנו תלוי בזוגיות?

שלום יקרה!

תודה רבה על פנייתך אלינו.

שאלת הרבה שאלות, כל אחת חשובה מאוד, וננסה בע"ה לענות לפחות על חלקן כדי שנצא עם תובנות מסודרות, ומקווה שיהיה לך לעזר.

אין מלבדו

את מספרת על תובנה מדהימה ונכונה: אכן, יש לנו רק את הקב"ה.

אין מלבדו, נקודה.

עם זאת, בואי נחדד את המשפט הראשון שלך: כתבת- "לאחרונה אני מתחילה להבין שכל האנשים בעולם לא באמת יכולים לעזור לי שאני במשברים".. תראי, כולם כן יכולים לעזור לך, אם תתני להם. אם אדם שנמצא בקושי כלשהו, ייתן לאחרים לעזור לו- הוא בהחלט יוכל להינצל.

העולם שלנו הוא טוב, לא להתייאש חלילה! חלק מהמציאות שה' ברא, זה גם שיש לנו עליות וירידות בעולם; ובע"ה מתוך הקושי והאתגרים בחיים, אנחנו נגדל ונתפתח ונצמח. אנשים רוצים וגם יודעים לעזור ולהיטיב. ולכן- גם אנשים יכולים לעזור לנו- כי בעצם, ה' הוא זה ששלח לנו אותם, כדי לסייע!

האם האושר תלוי בזוגיות?

בואי נתחיל מהתחלה: כל אדם, עוד לפני נישואיו, יכול להיות מאושר. וזה מאוד חשוב שכל אחד יאהב ויעריך את עצמו וירצה להתקדם, להתפתח ולהגשים חלומות.

ובאותה נשימה- זה גם לא סותר, שהוא מחפש אחרי החצי שלו!

שמעתי לא מעט סיפורים על אנשים שהעידו על עצמם, שרק כשהם עברו תהליך ודרך והיו שלמים עם עצמם- הם מצאו את החצי שלהם.

כלומר, בין השאר, זוגיות- זה לנסות לבוא מוכנים כאישיות פרטית; ואז מתחילה עבודה (טובה!) זוגית. כמובן, שתמיד יהיו זוגות כאלו- שעוד לא בנויים נפשית, וכבר ימצאו את החצי שלהם.

תראי, אני חושבת שהחיפוש אחרי המשוואה המדויקת כיצד ואיך למצוא את הזוגיות, לפני או אחרי האושר שלי, הוא לא כל כך בריא ונכון, בגלל שאין כזה.. תמיד יהיו כאלו וכאלו. למשל, ישנן בחורות שכבר בגיל 18 מרגישות בשלות להתחתן ויתחילו לצאת לדייטים, ויש כאלו ש"רק" בגיל 26 ירגישו כך. ולכן, כדאי לחשוב איך ומה את עושה עם המצב הקיים שלך. מה נכון לך- מה יחזק וישמח אותך, בדרך לבניית הבית שלך, בע"ה.

מי מעניק למי? זו לא השאלה

בואי נחדד עוד נקודה: הרב דסלר, בספרו "מכתב מאליהו", מסביר שבניגוד למה שחושבים, הנתינה אחד לשני היא זו המולידה את האהבה. דווקא כשאחד מבני הזוג מעניק ונותן לשני (ולא מחכה שכל הזמן רק יפנקו אותו ויביאו לו) היא מחזקת ומעצימה את האהבה.

כלומר בזוגיות, אנחנו ננסה לחפש איפה לתת, איפה להעניק.

כמובן שיהיו מצבים שאנחנו נרצה לקבל, ושיתנו לנו תמיכה, וזה לגמרי נורמלי; אבל לא בריא ולא נכון להיכנס לתוך קשר רק כדי שיאהבו אותי וידאגו לי, בגלל שזה יהיה לא הדדי. בזוגיות יש שניים, כמו שאומר הפתגם- 'צריך שניים לטנגו'. במהלך החיים, עוברים לא מעט קשיים ואתגרים, לפעמים שני בני הזוג חדורי מטרה ומלאי כוחות, אבל הרבה פעמים אחד תומך בבן הזוג ולפעמים ההפך.

לכן להגדיר ולשאול "מה תפקיד הגבר בחייה של האישה"? זה לא מספיק מדוייק, אנחנו שואפים לקשר של שני הצדדים, קשר של איש ואשה, המעורבים בחיי אחד של השניה. לכל אחד יש חלק בנוסחה החשובה הזו שקוראים לה זוגיות. כל אחד מוסיף מעולמו, ממעשיו, מאישיותו ועוד.

שאלת: "האם גבר לא יכול לעזור בצרות שלה"? כמובן שכן, וגם להיפך, האשה יכולה לעזור לאיש בצרות שלו. לא רק יכול/ה, אלא חשוב וצריך! אחרת אין כאן באמת קשר אמיתי ואוהב.

כך לפעמים בן הזוג יסתדר "מעצמו" וישמח, ולפעמים הוא יצטרך שהשני ירים אותו ויעודד אותו. הכל לגטימי, בתנאי- שאין כאן "ראש קטן", בתנאי שבאמת מנסים לעזור ולסייע בשמחה ובאהבה.

אז האם השמחה תלויה בזוגיות או לא?

כתבת: "אם היא מרגישה שהיא צריכה אהבה ורוצה להיות שמחה היא לא צריכה לחכות לבעל? פשוט לחפש איפה הקב״ה יכול לעזור לה ולהגיע לרמה של שמחה ושלמות ואז להתחתן"?

תראי, למה זה סותר?! כמובן שזה מעולה שמישהי שמחה! והפוך- אם היא שמחה ותוך כדי מחפשת זוגיות זה מהמם ומבורך. לא צריך להיות עצובים כדי להצליח, אפשר וראוי לעבוד את ה' מתוך שמחה. וכמו שכתבנו בהתחלה, אין כאן משהו שאפשר לשים עליו את האצבע ולהגיד: ככה לעשות. לכל אחד ואחת יש את המסלול שלו, יש כאלו שמצאו את בני זוגם כשהיו מתוך שמחה, ויש כאלו שהתפללו רבות לה' ואז מצאו את בני זוגם וכך הלאה. והלוואי וכולנו נוכל להתחזק במידת השמחה- שזה מנוע מטורף לכל החיים.

נעבור לדוגמא אחרת, למרות שהיא שונה מאוד, שאולי תעזור לנו לעשות סדר:

דוגמא לחוסר אחר

אדם שנמצא תקופה ארוכה ללא פרנסה.

מצד אחד- ברור שהוא רוצה פרנסה. הרי הוא רוצה להתפרנס בכבוד, הוא רוצה תעסוקה ומסגרת לנפש שלו, והוא גם שואף למימוש עצמי. אבל אם אין לו עבודה, והתקופה הזו מתארכת מאוד- כמובן שזה לגיטימי שיהיה מבואס ועצוב! אבל, וזה אבל גדול, זה לא אומר שהערך העצמי שלו שגוי. אין קשר בין חוסר העבודה לערך העצמי שלו!

וכך גם לגביי זוגיות. אם מישהי ללא זוגיות תקופה ארוכה, זה לא אומר שמשהו בעייתי בה, חס וחלילה. היא תנסה לראות מה היא יכולה לעשות כדי למצוא את בן זוגה, תנסה לשמוע הצעות, תנסה לעשות עבודה פנימית כגון עבודה על המידות ועוד, אבל זה לא מוריד את הערך העצמי שלה.

איזון

ובמילה אחת- איזון. מצד אחד, להבין שכל אחד אדם מדהים בפני עצמו, מצד שני- הקב"ה נטע בנו את הגעגוע לחצי השני שלנו, וזה טבעי לחלוטין לחפש אותו ואם, נגיד, מתעכב הזיווג, זה לגמרי מותר ואפילו צריך! להצטער על כך (וכאן מקומה של התפילה ועוד).

ובחזרה למה שפתחנו איתו- הקב"ה. על זוגיות ראויה כתוב בגמרא: “דרש רבי עקיבא – איש ואישה זכו- שכינה בניהם".. יש הרבה מה לכתוב על כך, אבל ממש על קצה המזלג, בבניית בית יש כביכול שלושה שותפים- איש, אשה והקב"ה, שתמיד תמיד יעזור לנו.

שואלת יקרה, אני לא יודעת מה הסיפור שלך- האם סיימת קשר ואת מתגעגעת, או סתם תהיות בנוגע לזוגיות כשאת רואה חברות גדולות ממך מתחתנות, או רצון להבין ולברר האם להתחיל לצאת, או להתבשל קצת עם עצמך עוד קצת לפני היציאה לדייטים.

שואלת יקרה, מקווה שקצת קיבלת מענה לשאלותייך, או כיוונים חדשים באשר למחשבות שלך.

מציעה לך גם לדבר עם דמות שאת סומכת עליה, שתקשיב ותיתן לך מענה ריגשי ואולי גם טיפים ותובנות. ואת כמובן מוזמנת לפנות אלינו שוב! כאן או במוקד הטלפוני.

מאחלת לך את כל הטוב בעולם!

בעזרת ה' שתהיי מאושרת ושמחה,

ברכת ה' עלייך,

שרון