שאל את הרב

תפילה

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 01/01/20 09:10 ד בטבת התשפ

שאלה

שלום הרב,

יש תקופות שמאוד קשה לי להתרכז בתפילה עד כדי שאני ממלמלת את המילים סתם כך ואפילו לא זוכרת מה אמרתי, וברגעים כאלו אני חושבת לעצמי האם בכלל התפילה שלי שווה משהו אם אין בה שום כוונה... אולי אני פשוט צריכה להבין שתפילה זה דבר שפחות גורם לי להתחבר להקב"ה ולנסות להתחבר דרך דברים אחרים? כי "תפילה ללא כוונה זה גוף ללא נשמה".. אבל אז אני חושבת לעצמי שהרי יש גם את הדעה של מתוך שלא לשמא יבוא לשמא ... אולי להמשיך להתפלל בכל זאת?

מה עלי לעשות? איך אני יכולה לגרום לתפילה להיות חלק ממני ולא סתם מלמול?

תשובה

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה ועל הרגישות והרצון לכוון את המעשים יותר ויותר.

האם יש ערך לדברים שגרתיים שנאמרים בצורה המקובלת בין בני זוג, גם בשעה של מתח ביניהם, או שהזוגיות מעט רדודה בתקופה זו, או שאין פניות ברגע המסוים הזה לזוגיות עמוקה ?

כן.

בשל העובדה שיש רמות שונות של זוגיות: יש בה שיגרה, ולעתים אפילו מתח, ולכיוון ההפוך – לפעמים מטפסים מתוכה לגבהים גדולים, ועל ידי הקביעות של הדיבור בין בני הזוג יש בסיס משותף להמשך הקיום, שהוא לעתים עולה ולעתים יורד.

כך היא גם התפילה. ביסודה היא אכן מיועדת, בדיוק כפי שמשתמע משאלתך, להגיע לפסגות. אולם לא תמיד אנחנו שם, ולעתים אנו נמצאים בשיגרה, ובאטימות הנפשית, וברדידות. ואף על פי כן, מיום שהוטלה משימת קביעות על התפילה, אנו קבועים בתפילתנו, ולעתים היא מרוממת מאוד, ולעתים היא ירודה. בעצם אמירתה מתמשכת התשתית התמידית שלה.

לכן, מחד גיסא יש ערך גם בתפילה ה"נמוכה", לפי הכלים שלנו באותה שעה, ומאידך גיסא, בדיוק כפי שכתבת, אנחנו מנסים (כמו בזוגיות) לטפס בכל עת, למצוא בה פנים חדשות, ולהאיר אותה בדרכים יותר מכוונות ויותר מדויקות.

ויש דרכים רבות לעשות כך. מציע להכיר את הספר המצוין של הרב דב זינגר הי"ו, תיכון תפילתי, כדי להתקדם: https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=97209#.XgxFlkdvbIU

ואנו מפנימים את העובדה שכך הם חיי האמונה, ויש בהם טלטלה וקביעות כאחד, עליות וירידות וחיבור מתמיד כאחד, ויש לתפילה רבדים נמוכים מאוד וגבוהים מאוד כאחד. לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים.

אשמח אם תקראי גם את:

https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4143

כל טוב, ולוואי ותתקבל תפילתנו ברצון

כתבות נוספות