האם כדאי לשמור נגיעה? ואיך מצליחים?

שלום לך שואלת יקרה.

קודם כל, משמח לקרוא על הרצון של שניכם לנסות לשמור נגיעה, ועל פנייתך הראויה להערכה.

אני מאמינה שעצם העובדה שהגעתם להתלבטות הזאת יחד, מעידה על המקום בו מונח הרצון שלכם, וזה כשלעצמו הדבר החשוב ביותר שממנו אפשר לשאוב כוח ולדבוק בהחלטה. נשמע שבנוסף קיים חשש שמגיע ממקום שלא התנסה בכך בפועל, ואף חווה קשר מסוג אחר בעבר. לכן, לפני שאנסה לכתוב לך כאן כמה עצות, חשוב לי לנסות להציף נקודת מבט מסוימת בנוגע לשאלתך האם שמירת נגיעה טובה עבורכם.

שמירת נגיעה

יקרה, אני מבינה מדברייך ששניכם לא שמרתם נגיעה בעבר, ומכאן החשש איך זה ישפיע על הקשר. טבעי לחשוש כאשר עומדים לנסות משהו חדש שלא הכרנו לפני כן, אך על מנת להבין האם הדבר נכון לנו, ניתן לשאול את עצמנו מהי אמונתנו. התורה שלנו מכירה את נפש האדם, את יצריו, כוחותיו, ואת עוצמותיו, וממילא לאן הם עלולים להגיע, לטוב ולמוטב. ומתוך מבט מעמיק, רחב וגבוה כאחד ומתוך היכרות והבנת התמודדויות שונות בחיים, נקבעות גם ההלכות.

התורה שלנו היא תורת חיים, המעורבת בכל פרטי החיים כולם ומבקשת מאיתנו לחיות חיים מוסריים וקדושים, מתוך הבנת המורכבות והשילוב המיוחד בין הנשמה הטהורה שקיבלנו - המבקשת מזון רוחני וקדושה, ולצד זאת כבני אדם אנושיים, המתמודדים עם יצרים וכוחות המצריכים הכוונה לנתיב הנכון, דווקא בגלל עוצמתם וייעודם לבנות משהו כל כך טהור ומיוחד.

ביהדות, הקשר בין איש לאישה בתוך הנישואין הוא הדבר הכי נעלה וקדוש, הכי גבוה וטהור שיש, ובהתאם לכך ניתן ללמוד גם על קסמו של המגע. המגע הוא כוח עצום לקרבה וחיזוק הקשר, אבל עם האיש הנכון ובזמן הנכון בע"ה. כשהוא מתבטא בזמן ובמסגרת שאינם נכונים, הוא עלול להיות הרסני ולהפוך את הקשר למשהו שטחי המוזיל מערכו. ממילא קשר שמתבטא בזמן ובמסגרת הנכונה, גם המגע הטהור שבו מרומם ומעמיק את הקשר הזוגי נשמתי.

אחרי שהבנו שהתורה שלנו מותאמת ממש לנפש האדם, ושאנו מצווים לשמור על ההלכות והגבולות, ניתן להסיק שאין ספק האם שמירת הנגיעה מתאימה או לא. היא בוודאי מאתגרת ולא פשוטה, אך מעצם העובדה שאנו מצווים לה הלכתית, אפשר להבין וכמובן ללמוד ולהעמיק כמה היא נכונה ובריאה עבורנו נפשית ורוחנית.

למידה

כיון שהתלבטתם האם לנסות לשמור נגיעה, נשמע שאתם מבינים שהדבר הוא בעל ערך רב, אך גם אם יודעים את הדברים בשכל, הם לא תמיד מיד מתיישיבים על הלב. וככל שמעמיקים ולומדים ומבינים את החשיבות שמאחורי הדברים, כל הם לאט לאט מחלחלים לרגש ומתיישבים על הלב. לכן אני ממליצה ללמוד ביחד או לחוד על חשיבות הנושא, וכן על הלכות ייחוד - על מנת להוריד את העניין אל הקרקע ולהצליח בשמירת הנגיעה בפועל. מאמינה שזה ישפיע עליכם יחד לדבוק אחר הרצון וההחלטה תוך שמירה על הגבולות ההלכתיים.

בתור התחלה, תוכלו לנסות ללמוד הלכות ייחוד ולקבוע כמה כללי יסוד שברור לשניכם שאתם לא עוברים אותם, כמו לשמור שלא להיות רק שניכם לבד, ולא להישאר יחד עד שעות מאוחרות.

מהפן של חשיבות המגע, ממליצה על החוברת "מגע הקסם" של גילה מונלסון, וכמובן כדאי לברר על ספרים\חוברות נוספות בנושא. מומלץ להתייעץ גם עם דמות תורנית חינוכית, על מנת שתוכל לייעץ לכם מתוך היכרות ותמונה רחבה יותר.

תהליך

חשוב לציין שזהו גם תהליך, ואם חלילה קרו מעידות, התרופפות או חוסר תשומת לב לאחד הכללים שקבעתם - תמיד ניתן לשוב ולחזור אל הרצון בלבבכם שעורר את אותה החלטה מלכתחילה, מבלי ליפול לתחושת אשמה עצמית, אלא לנתב את התסכול ללמידה והתקדמות. "שבע ייפול צדיק וקם".

אמנם אני לא מכירה אתכם, אך אני מאמינה שעם הרבה נחישות ודבקות במטרה, תעמדו זאת בגבורה.

ונקודה למחשבה,

כשמבינים ולומדים על החשיבות המיוחדת שהזוגיות מקבלת ביהדות, ממילא היא מקבלת ערך גבוה יותר בנפש. נסו לחשוב מה הזוגיות והיחד שלכם מועיל לכם כרגע, מה הרצונות שלכם, לאן אתם שואפים להגיע, והאם קשר בגיל של בנייה עצמית ובשלב שבו אתם נמצאים, מועיל ומקדם את השאיפות והרצונות הפנימיים שנשמתכם מבקשת בטווח הארוך.

מחזקת מכאן ומאחלת הרבה ברכה וטוב גלוי,

וכמובן שאת מוזמנת לשוב ולהתייעץ.

טליה.