לדבר עם בנים בניגוד לרצוני כי זה מעודד אותם? או לשמור על הגבולות?

שלום יקרה.

אני לא רב, אבל אשמח להשיב לשאלתך ומקווה שתמצאי בה את התשובות שחיפשת :)

"על חשבון הבית.."

לפני שנתייחס לעניין ההלכתי ולקשר עם בנים, אני רוצה להתייחס לאפשרות שיש לך לעמוד על שלך. מותר לך לבחון ולבחור מה הם העקרונות שמנחים אותם, מהם הגבולות שלך וללכת על פיהם, גם אם ברגע מסוים הם לא מבוררים עד הסוף.

כתבת שרצית להפסיק לדבר איתו, אבל הוא משך אותך חזרה לשיחה בכך שהצליח לדבר אל ליבך. אני מרגישה מדברייך שיש לך לב טוב ורצון לעזור, אבל הייתי רוצה שתשאלי את עצמך האם זה בא על חשבונך? זה נחמד שזה גורם לו לא להרגיש בודד ושמח, אבל אם זה בא על חשבון הטוב שלך והבחירות שאת רוצה לעשות בחיים שלך, זה עדיין טוב?

אני מבינה מדברייך שכל כוונתך היא לטוב, ואין לי ספק בכך. אבל אם נסתכל על נתינה כזו, שיכולה לבוא על חשבונך, קצת יותר לעומק, נוכל לשאול- אם את מעניקה ובנתינה שלך את קצת מוחקת את עצמך (בין אם זה את העקרונות או הגבולות שלך, בין אם זה את הרצון להפסיק את השיחה כי היא מכבידה עלייך ולא עושה לי טוב וכדו'..) האם זה עדיין הענקה שיש בה טוב? כי בעצם מה שעלול להיווצר, הוא מצב שבו את מעניקה ומתרוקנת. מה שאמור להיות הפוך- כשאנחנו נותנים במידה הנכונה ובצורה הנכונה, הנתינה אמורה למלא אותנו.

מה הגבולות שלי?

הייתי רוצה לבקש ממך, שתתבונני בשאלות שכתבתי לך ותעני לעצמך בכנות. לאחר מכן תנסי לחשוב לעצמך מה הם הגבולות שלך? מה הם המקומות שבהם את אומרת עד כאן? (לא רק במקרה הספציפי הזה, אלא באופן כללי).

מהשאלה שלך אני מבינה שמבחינתך לפתוח עם בן שיחה זה משהו שלא היית רוצה בו, זה משהו שהוא גבול מבחינתך. רק שבמקרה הזה טוב הלב שלך עמד מול הגבול שלך ומצאת את עצמך מבולבלת.. אם תצליחי להגדיר לעצמך מה הגבול שלך, זה יכול לאפשר לך לעמוד על שלך.

מה יחשבו עלי?

לפעמים קצת קשה לנו לעמוד על הגבולות שלנו. זה משהו שאפשר לפגוש אותו למשל בעבודה חינוכית. מורה חדשה שמגיעה לתפקיד לפעמים לא מצליחה להעמיד גבולות ברורים. למה? כי היא רוצה שיאהבו אותה, היא רוצה שהתלמידים יחשבו שהיא "משלהם". מה שמתברר מהר מאוד כטעות גמורה. חוסר הצבת הגבולות יכול לגרום לה להרגיש אבודה מולם ושאינה זוכה להערכתם. זו רק דוגמה לכך שלפעמים קשה לנו לעמוד על שלנו כי אנחנו חושבים שככה יאהבו אותנו. אנחנו רוצים לתת את מה שביקשו מאיתנו, גם אם זה קצת סותר את הגבול שלנו, כי אולי ככה נרוויח הערכה ואהבה...

ואיך זה קשור אלייך?

יכול להיות שקצת קשה לך להציב את הגבול מולו, כי חשוב לך מה שהוא יחשוב עלייך. חשוב לך שהוא ימשיך לחשוב שאת טובה ונעימה, שכיף לשתף אותך.. אבל אם יש פה גבול שחשוב לך לשים, אז לא שייך בכלל מה הוא יחשוב. יכול להיות שהוא יתאכזב, אבל בזה שאת תעמדי על שלך את תרוויחי חוסן פנימי שאת בונה בעצמך. את תרוויחי את זה שאת עומדת על העקרונות שלך ועושה את מה שאת מאמינה בו, גם כשזה קצת קשה.

לסיום, מהצד ההלכתי..

מאחורי ההלכות והגדרים שקיימים בינו לבינה קיימת מחשבה אלוקית שיודעת את נפש האדם. התורה יודעת שהמשיכה בין בנים לבנות קיימת תמיד, והקב"ה ברא את המשיכה הזו למען קיום העולם. חשוב להבין שאם לא מציבים את הגבולות הנכונים היא יכולה בקלות לזלוג מגבולות הקדושה והטהרה. ולכן, התורה מציבה לנו גדרים שנועדו לשמור עלינו, שנוכל לעשות את הדברים בדרך המדויקת והנכונה ביותר ולהיות נאמנים לרצון האמיתי שלנו.

אפשר לומר שהמטרה בלא לדבר עם בנים, היא למנוע את המצב שבו נקשרים אחד לשני ומתחילים להיווצר קשרים אישיים בזמן הלא נכון. קשרים שמתחילים להעסיק, לבלבל, לסחוף וכו'..

ניסיתי לתת לך כמה כיווני מחשבה לאור הסיטואציה שהעלית. מקווה שנגעתי בנקודות נכונות ושתמצאי בכך תשובות ובירורים טובים לעצמך..

בהצלחה גדולה בכל!

מעיין