שאלה
שלום רב,
הרב, רציתי לשתף אותך בבעיה שלי בגילי כרגע.
זאת בעיה של עוד כמה מהחברות שלי.
אנחנו בנות 30+, רווקות ושומרות נגיעה.
בעבר, כשיצאתי לדייטים (לפני גיל 30), היה לי יחסית יותר קל.
כיום, המצב הוא הפוך. מסיימים איתי קשר רק בגלל שאני שומרת נגיעה.
אני וחברותיי עומדת במצב שבחורים אומרים לנו: אתן יפות, טובות ויש לכן הכל, אבל זה לא מתאים לנו.
אני בשוק ממה שנהיה כאן, ולא מבינה איך נצליח להתחתן ככה.
בחורה שנותנת את עצמה(כנראה עד גבול מסויים), אבל נותנת לחבק, לנשק וכו', בסופו של דבר מתחתנת, כי כנראה נוצר משהו רגשי יותר חזק בינה לבין הבחור, ואני נשארת לחכות.
אני לא מבינה מה אלוקים רוצה שאעשה.
איך אתחתן ככה?
אני לא יודעת לאיזו תשובה אני מצפה מהרב, אבל אני לא מצליחה להבין את העולם הזה.
קשה לי מאוד, כי אני לא מצליחה להתחתן.
ולא בגלל שחסר לי משהו ב"ה. גם הבחורים מעידים על כך.
אני מיואשת מאוד מאוד מאוד.
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
לצערי אני מכיר היטב את המציאות בה אתן נתקלות.
שמעתי עליה מכיוונים שונים.
זוהי אחת הנפילות הגדולות שקיימות בציבור שלנו, ואף בחורים שלמדו בישיבות הרואות עצמן כתורניות ביותר נופלים באותה מציאות קשה.
האם למי שלא שומרת על קדושתה יש יותר סיכוי להתחתן ? אולי, אבל צריך לזכור כי הסיכוי שהיא תשלם מחיר כפול הוא גבוה: גם שהיא תגלה שחלק מנישואיה היה מבוסס על קשר שמתחיל באופן לא נכון ומתפוצץ לאחר מכן, וגם בכך שהיא התרחקה מקדושה ומטהרה שהיא הייתה יכולה לחיות ביחד עם בן זוגה שומר ההלכה כראוי.
מה אני מציע לעשות ? כפי שכתבת בסוף דברייך – מדברים על זה, גם עם הבחורים. בסופו של דבר את רוצה להתחתן עם אחד בלבד, לא עם יותר מבחור אחד, ואין לי כל ספק שהרבה יותר מבחור אחד ירצו לחיות איתך על בסיס אישיותך ועל בסיס הקדושה והטהרה. וככל שהוא יחשוף בך את הצדדים המצוינים שבך, ואת את אלה שבו – תוכלו לבנות את הבית המשותף, על בסיס ההתנהגות הראויה לפני הנישואין ואחריהן.
באמונה עמוקה שצריך ללכת בדרך הראויה.
ושמחינו בשמחותייך