שאל את הרב

קשה לי בבית בתקופת הקורונה, רגשית וגם רוחנית - מה עושים?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 19/12/20 18:13 ד בטבת התשפא

שאלה

שלום,אני בן 14 ולומד בישיבה תיכונית

משהתחילה "תקופת הקורונה" אני מרגיש שהכל מתחיל להתערער לי ולהתפרק בידיים שלי

אני רב יותר מידי עם ההורים,אני מרגיש שהבית הפך למקום שבו כל אחד מוציא תעצבים שלו אחד על השני ועליי,אני מרגיש שמחפשים אותי על קטנות,שכל מה שאני עושה - הוא לא טוב,אני מרגיש בבית ריקנות וחוסר משמעות ורוצה רק לברוח - ואין לי לאן,אני ילד די בודד,בלי חברים כמעט.

בנוסף לכל זה - אני מרגיש שאני מתערער מבחינה רוחנית - פתאום אני מוצא את עצמי מתפלל ערבית בעשר בלילה - דף יומי ב12 בלילה - ומנחה עשר דקות לפני שקיעה - ואני מרגיש נוראי ורוצה רק למות בגלל זה

אשמח לדעת מה עליי לעשות כדי לשפר את המצב

תשובה

שלום יגל.

הקושי שאתה מתאר הוא מאוד טבעי, מובן וגם נפוץ בתקופה הזאת. ולכן טוב וחשוב שאתה פונה ומתייעץ!

אתה מתייחס לנושא של שבירת השגרה, בין היתר בתחום הרוחני. שגרה שונה יכולה לגרור רגשות מלחיצים. ועדיין חשוב לזכור שזה מאוד בסדר, בטח בתקופה כזאת, לא להיות לגמרי "בסדר". אתה מספר ש"מחפשים אותך בקטנות", אבל זה בסדר ליפול לפעמים בקטנות! להתפלל מנחה ממש לפני השקיעה - זה לא נורא. לא צריך למות מזה.

המטרה שלנו היא לא להיות מושלמים עכשיו ומיד (כמו הססמה הידועה "שלום עכשיו"), אלא לעבוד על זה לאט לאט ובהתמדה. זה לא כל כך עוזר לצפות מעצמנו לשלמות - בטח לא בגיל 14! אם תהיה מושלם עכשיו - מה תעשה אחר כך! לכל גיל ושלב יש ייעוד ותפקיד, וכרגע אמנם אתה צריך ללמוד ולהתפלל ולהשתדל - אבל לא פחות מזה גם לשמור על עצמך, שתרגיש חזק וטוב, שתהיה שמח בדברים שאתה עושה.

אז מה אפשר לעשות?

דבר ראשון - את מה שכבר עשית כאן: להתייעץ, לשתף, לדבר. עם מי? עם כל מי שתרצה. אם תצליח לשתף את ההורים - זה מצוין. לא להתלונן, לא לקטר, אלא פשוט למצוא זמן מתאים, ולספר מה אתה מרגיש בלב, מה אתה חושב, מה היית רוצה שיקרה. באותה הזדמנות אתה יכול לשאול גם אותם: מה אתם מרגישים? מה אתם חושבים? איך אתם מתמודדים? זאת יכולה להיות שיחה מקרבת שתייצר לכם הבנה הדדית. ואם מתווסף אליה גם חיבוק - קיבלת את מלוא הנקודות.

לצד ההורים אפשר להרחיב גם לכיוון המשפחה המורחבת: אחים, דודים, קרובי משפחה, אפילו שכנים שאתה קרוב אליהם. בין כל אלה סביר שיש מישהו שאתה מתחבר אליהם, ויכול לשתף אותם קצת במה שעובר עליך. לאו דווקא בשביל למצוא "פתרונות", אלא בעיקר כדי לא להישאר עם זה לבד. יש לזה הרבה תועלת.

אתה כותב שאתה בלי חברים כמעט. האמת היא שבתקופה הזאת, קשה גם לאנשים שיש להם הרבה חברים. עצם החברות משתנה. אבל לא חייבים המון חברים. לפעמים קשר טוב עם חבר או שניים יכולים להספיק. אתה יכול לשמור איתם על קשר בטלפון, בווטסאפ, ואפשר גם להיפגש קצת בחוץ לפי הכללים. גם איתם שווה להתעניין מה שלומם, וגם איזה פתרונות הם מוצאים לבעיות שמלוות כרגע את כולנו: הבידוד החברתי, הלחץ בתוך הבית, הלימודים בזום, וכו'. יכול להיות שהם עלו על משהו שתוכל גם אתה להשתמש בו!

זו ההזדמנות לבשר שקופות החולים מציעות לכל האנשים 3 שיחות עם פסיכולוג, בטלפון, בחינם, כדי לפרוק ולדבר קצת על מה שקורה להם בתקופת הקורונה. זאת הזדמנות מאוד טובה לשתף, להתייעץ, ולקבל כמה כלים מועילים להמשך. אפשר להתקשר למספרים הבאים של קופות החולים כדי לקבל את השירות (בחינם!!):

מכבי: 3028*

מאוחדת: 3833*

כללית: 2708*

לאומית: 02-633-5209

השירות ניתן עד סוף חודש דצמבר, אז כדאי להזדרז!

מביא כאן עבורך קישור לכמה מאמרים בנושא באתר חברים מקשיבים, עם עצות וטיפים להרגיש טוב יותר בתקופה הזאת: מומלצים במיוחד המאמרים: חופש גדול או חופש קורונה, אתגר הקורונה - הטיפים המנצחים, להתחבר ללב בלי להתקרב, ו"צעירים חסרי מנוח":

https://www.makshivim.org.il/blog

ולסיום, אנחנו כאן בשבילך בכל זמן, כאן באתר, וגם בטלפון או בווטסאפ בכל ערב. מוזמן להתקשר ולדבר איתנו במספר 1599-5000-54, או 8298*. לצ'אט אישי בווטסאפ: 052-468-3927.

בהצלחה!

אוהד שקלים

מנהל מוקד חברים מקשיבים - OU ישראל

כתבות נוספות