קושי נשי (זהותי) בלימוד

שלום וברכה

האם אני רשאי להציע לך דרך אחרת ?

לא להדחיק את הקושי, ולא להתנכר לעובדה שדבריו על הנשים נראים כיום כבלתי רלוונטיים.

סביר להניח שמה שהוא כתב אז היה נכון: אישה הייתה בורה. היא הייתה כזו כי מטלות הבית היו עליה, והיא תפקדה ללא מים בברז, ושרותים צמודים, וללא מדיח, וללא מקרר, וללא מקפיא, וללא טיטולים, וללא מכונת כביסה, וללא וללא וללא – עד שרובן המוחלט של הנשים היו בדיוק כפי שהוא מתאר.

אולם, גם אם דברים אלה לא מתיישבים על דעתך – עומדות בפנייך שתי אפשרויות ראשונה בהן היא להסיק את המסקנה שבגלל שדבריו על הנשים מופקעים מההיגיון שאת רוצה לקבל ממנו, אין לך אלא לעזוב את דבריו האחרים, גם אם הם מוצאים חן בעינייך, וגם אם הם בונים בך דברים הרבה. אפשרות שניה היא לומר לעצמך כי בכל לימוד – יש שני שלבים: שלב אחד בו אנו לומדים את מה שגדול התורה אמר, ושלב שני שבו אנו שואלים מה מתוך זה בונה אותנו ומרומם אותנו, ומה מדברי תורתו אינו החלק שלנו בתורה.

האם לא יהיה נכון ללכת בדרך השניה ? הלוא אם תלכי בראשונה תחמיצי את הבשורה הגדולה שיש בדברי רבינו בחיי על העבודה הפנימית, חובות הלבבות, היחס לממדים שונים של הפנמת החיים הדתיים ועוד ועוד.

וכך אין את חייבת לכפות את עצמך להכניס לעולמך את מה שאינו מיטיב עימך, ובד בבד אין את מחמיצה את כל הבשורות הגדולות שבספרו.

כל טוב ולימוד פורה במקום שליבך חפץ בו