שאלה
יש לי שתי שאלות שכבר רצות לי בראש דיי הרבה זמן ואשמח לקבל תשובה.
1. איפה עובר הגבול בין אמונה בקדוש ברוך הוא, לבין המאמץ הנדרש מאדם, בנוגע לפרנסה?
לדוגמא, אדם עובד מ8 עד 6 ומרוויח 12,000 שקל.
זה לא מספק אותו,
הוא רוצה להרוויח עוד,
כדי שיהיה יותר ביטחון כלכלי למשפחתו,
לחסוך יותר לזמנים קשים יותר,
שיוכל בעתיד לשלוח את הילדים למוסדות חינוך יותר טובים ויוכל לעזור להם בקניית דירה וכו'..
לכן הוא החליט בנוסף לעבודתו בבוקר,
לעבוד בעבודה נוספת 3 ערבים בשבוע, בתור שליח.
מצד אחד כל הכבוד לו, שהוא מתאמץ ועובד קשה בשביל רווחת הבית (למרות שתמיד אפשר יותר, לדוגמא לעבוד חמש ערבים בשבוע) מצד שני, אולי את הזמן הזה עדיף שיקדיש ללימוד תורה וישים מבטחו בה' ויסתפק בעבודה אחת.
הרי פרנסתו של אדם קצובה לו מהשמיים כבר מראש השנה,
וכל עבודה אקסטרה מראה על חוסר אמונה בה'.
מה היא הדרך הנכונה?
2. האם מותר לי לשים חשיבות לטעם שלי במראה החיצוני של הנשים איתם אני יוצא?
לדוגמא אני לא נמשך לצבע עור כהה (אני בעצמי שחום עור),
אני ממש רוצה לצאת עם בנות שהן לבנות,
כי זה הטעם שלי.
מצד שני אולי אסור לי!
מה שנקבע לי משמיים- נקבע,
העיקר שתהיה אישה טובה עם מידות טובות...
אבל, שוב,
אני חוזר לחלק הראשון,
אני רוצה שאשתי תהיה הטעם שלי,
מראה חיצוני שאני אוהב, אבל מצד שני,
אולי זה סתם פינוק וזה לא דרכה של תורה,
מספיק שאני נמשך אליה טיפה כדי להביא לאינטימיות גופנית וזהו, שכן אני מקים בית בישראל וזה מה שחשוב.
אני ממש ממש מבולבל, כי כשמציעים לי בנות שחומות עור, חלקן אפילו היו אומרים שהן יפות מאוד, אני ישר פוסל, כי זה לא הטעם שלי.
אשמח לתשובות,
תודה רבה,
תשובה
שלום לך עידו.
שתי השאלות שלך הן שאלות מאוד חשובות שנוגעות במקום הדעת שלנו - שלשה מרחיבין דעתו של אדם, דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים.
והרי אי אפשר לדאוג לדירה הנאה או לכלים הנאים ללא כסף, ללא פרנסה.
יותר מזה, השאלה שלך נוגעת בכל אחד מאיתנו כי אנו תמיד נעים על הציר שבין ההשתדלות, המעשה, לבין הביטחון, האמונה.
איך באמת מצליחים לנווט ביניהם?
זה שיעור מאוד גדול, שיעור שאנו מתעסקים בו, כל אחד במקום האישי שלו, יום-יום, שעה-שעה.
בשורות הבאות ננסה לתת כלים בנוגע לשתי השאלות ששאלת, בצורה מתומצתת. כמובן, שאתה יכול לפנות ולשאול שאלות להעמיק עוד מעבר למה שנכתוב.
1. פרנסה וביטחון
השאלה הזו אולי הכי טריוויאלית בחודשים האחרונים לאור הקורונה, אם כי בצורה אחרת מהאופן בה שאלת את השאלה.
כדי להגיע לתשובה לשאלה שלך, אני רוצה לבחון את זה בקצוות.
מקצה אחד, אדם שעובד כל הזמן בשביל להשיג כסף ואין לו כלל ביטחון בה' שהוא מספק לו את מלוא צרכיו. מאידך, אדם שלא עובד כלל ומאמין שהקב"ה מעניק לו את כל צרכיו.
ברור שלאדם השני יש מעלה, אבל מצד שני אין לו אמצעים. במובן מסוים הוא מסתמך על הנס.
העולם הזה, הוא עולם של טבע ולא של נס ולכן האדם גם נדרש להתאמץ.
מאידך, הוא גם צריך לדעת, בתוך כל ההתאמצות הזו, שמה שהקב"ה מספק לו זה בדיוק מה שהוא צריך.
זה לא סותר את זה שהקב"ה כבר בגזר בראש השנה כמה יקבל האדם, אך ההשתדלות היא מוציאה לפועל את הברכה הזו, בדיוק כמו ברכה שאנחנו מברכים על דבר מה שאנחנו אוכלים.
כמה צריך להשתדל?
עצם הרעיון 'לחסוך לזמנים קשים יותר' הוא בריא ונכון. זה דרך הטבע, גם מצד שמחות עתידיות.
מאידך, לא צריך לעבוד כל הזמן, לא רק כי זה לא מבטא את הבטחון בה', אלא כי האדם צריך גם להקדיש זמן למשפחה וללמוד, אלא בגדר הנורמלי.
אם אדם יכול להרוויח יותר באותו זמן – אשריו שהקב"ה זיכה אותו.
2. מראה חיצוני וזיווג משמים
כמו בשאלה הראשונה, יש את הממד של הביטחון, אבל יש גם את ההשתדלות.
אמת, צריך אמונה שהקב"ה יזמן לך את האשה המתאימה לך, אבל אם תהיה רק חגור אמונה ולא השתדלות, גם אלא האשה הזו קשה להגיע כי האדם הוא 'מהלך', שהוא בתנועה.
עצם זה שאתה יודע מה אתה מחפש, לא רק פנימית, אלא גם חיצונית, יכול לעזור לך מאוד בחיפושים.
לא רק שהוא יעזור לך בחיפושים, כמו שכתבת – זה יעזור ביצירת האינטימיות הגופנית ביניכם.
מנגד, האם צריך אוטומטית להגיד 'לא' למישהי שלא עונה על כל גדר? לא בטוח.
הכל תלוי כמה זה מפריע לך לעומת כל שאר הדברים שאתה מחפש באשה איתה אתה רוצה לבנות את ביתכם.
אמנם זה לא נוגע רק לממד של האינטימיות ביניכם, אלא גם למקום של הנפשי שלך. לא לחינם הזכרתי את דברי הגמרא שגם אשה נאה מרחיבה את דעתו של האדם.
לכן, אתה צריך לעשות את השיקולים שלך, ולקחת צעדים מעשיים בשביל למצוא את מי שהכי מתאימה לך. מנגד, אתה צריך להיות בטוח שהקב"ה גם יזמן לך את האשה שמתאימה לך ולהיות פתוח לשמוע את הקבה, שמדבר אליך מתוך המציאות. דבר זה נכון לא רק לגבי זיווגים, אלא לגבי כל המעשים שלנו. בזיווגים זה נכון, שבעתיים כיון שזה מה שהקב"ה מתעסק בו, וזה קשה כקריעת ים סוף ,כידוע.
בקריעת ים סוף, אנו זוכרים שבני ישראל התחלקו לארבע כיתות, אבל הקב"ה אמר "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" ורק כאשר נחשון בן עמינדב נכנס למים והגיעו מים עד נפש אז נבקע הים.
זה תהליך, ובתוך התהליך המעשי הזה צריך הרבה אמונה, גם כשזה נראה שאין תקווה ושעוד רגע כבר כלים הכוחות.
אם תרצה להעמיק עוד בנושאים האלו אתה מוזמן לעיין בעין איה, ואם יש עוד שאלות שתרצה לשאול בנושא זה או
בנושאים אחרים אתה תמיד מוזמן לפנות ולשאול.
הרבה הצלחה,
נתנאל
(14)