פרידה לא נעימה מחברה טובה - איך אני עוברת את זה?

שלום לך שירה יקרה.

מורגש במילותייך שאת כותבת ממקום כואב, אז קודם כל אני שולחת חיבוק גדול, ואני מקווה שאוכל לסייע לך לרפא את הכאב ולו במעט.

חשוב לי לומר לך שקשרים חברתיים זו סוגיה שבוערת בכולם. האדם נברא כיצור חברתי ולכן כולנו מחפשים אחרי זה ורוצים בזה, ולא פלא שהקורונה שגורמת לנו להסתגר ולהיות יצורים "אנטי-חברתיים", קשה לנו מבחינה נפשית מאוד.

את מעלה נקודה כואבת. ראשית, איבדת חברה טובה. חברה שבטח היוותה עבורך משענת בזמנים קשים ובטח יש לכן הרבה חוויות משותפות ביחד. זו אכן אבדה כואבת. שנית, את מתארת שהרגשת נחותה, וגם זו הרגשה קשה ולא נעימה. אז קודם כל אני רוצה להגיד לך שמותר לכאוב! מותר לבכות, מותר להיות עצובה על הכאב ועל האובדן הזה. תני לנפש שלך לחוש, לחוות. להיות. אני מאמינה שעצם זה שתתני לעצמך להיות בחוויה, זה כבר יעזור לך להרגיש יותר טוב מה נכון לך ומה את רוצה לעשות.

אני מציעה גם לקחת את הנקודה הזו כמקום להתקדמות אישית שלך. את עמ"י מחזיקה אמונה גדולה שהכל בעולם הזה מדוייק. ששום דבר אינו מקרי ורבש"ע מתכנן את הכל בצורה הטובה ביותר. אני מאמינה, שאנחנו יכולים לקחת כל סיטואציה שמתרחשת לנו או בסביבתנו ולנסות לגדול ממנה. ככה אנחנו נהיים אנשים טובים יותר, כי אנחנו לומדים מכל דבר שקורה לנו.

בואי תנסי לחשוב –

מה היה בחברה הזו שכל כך אהבת?

מה היה בקשר שלכן?

למה קשה לך הפרידה ממנה?

מה הקשר שלכן נתן לך, שעכשיו חסר?

אני חושבת שאם תעשי עם עצמך איזה חשבון נפש כזה, תוכלי להכיר את עצמך טוב יותר ולהיות מודעת למה עושה לך טוב ומה נותן לך כוח. זה ייתן לך מעין "פנס" שמאיר את נבכי הנפש שלך וגורם לך לראות טוב יותר את מה שקורה שם. עצם המודעות לדבר היא חצי מהדרך.

אני מאמינה שאחרי שתהיי מודעת למה בדיוק היווה עבורך הקשר עם החברה, תוכלי להחליט בצורה מושכלת וברורה יותר מה נכון לעשות. האם נכון לי, למה שאני מחפשת, לנסות לדבר איתה ולהחזיר את הקשר ביננו? או שאולי בעצם זה כבר לא מה שהיה, וגם אם יהיה בינינו איזשהו קשר הוא יהיה אחר וזה לא מה שאני רוצה וצריכה ולכן אין לי כל עניין בכך?

כמו כן, תדעי שמה שלא תחליטי – ייצא לטובה. ה' מכוון את הכל ואין טעויות אצלו.

יחד עם זאת, אני חושבת שחלק מהקושי של הפרידה הוא עצם ההרגשה של הדחייה. זה יכול לגרום להרבה תסכול ולירידה בביטחון העצמי. אני אתן לך טיפ שבעיניי הוא מדהים, וחיינו יכולים להשתנות לבלתי היכר אם רק נאמץ אותו.

אני מאמינה באמונה שלימה ש אנחנו מחליטים כיצד חיינו ייראו וכיצד הם ישפיעו עלינו. וזו לא קלישאה. אנחנו לא מחליטים מה יהיו הסיטואציות שניתקל בהן, אבל אנחנו כן מחליטים כיצד להתייחס אליהן ומה לחשוב ביחס עליהם.

עכשיו, יש לנו הרבה פעמים מחשבות שבאות אלינו בתת מודע ואנחנו לכאורה לא שולטים בהם. אבל אם נתחיל לנסות לזהות את המחשבות האלו ולהכניס במקומן מחשבות אחרות, טובות יותר, זה ישפיע עלינו לאט לאט ונתחיל לראות את הדברים באור אחר, וגם התת מודע שלנו כבר יתרגל לראייה החיובית.

אתן לך דוגמא: אדם שנוסע לעבודה וצריך להגיע בזמן לפגישה חשובה. בדרך הוא נתקל בפקק תנועה והוא יודע שיאחר בחצי שעה. הוא יכול לחשוב: וואי, איזה מעצבן, איזה יום דפוק. ואז בטוח שיהיה לו יום דפוק!

והוא יכול, למרות שהעצבים באים אליו באופן אוטומטי, להגיד לעצמו: אוקיי, אני גם ככה כאן, אני גם ככה אאחר. בוא ננצל את הזמן לטוב. נשמע שירים. נתקשר לאח שלי שלא דיברתי איתו הרבה זמן.

האם המציאות השתנתה? האם הפקק התבטל? כנראה שלא.

אבל האם היום של האדם הזה ייראה אחרת ב-2 המקרים? אני בטוחה שכן.

אז מה שאני רוצה להגיד לך, שירה יקירתי, זה שיכול להיות שהמקרה הזה גורם לך למחשבות שאת לא טובה, ושאת לא שווה, ושלא יהיו לך חברות. אז קחי את המחשבות האלה, ועל גביהן תחשבי מחשבות אחרות. תחשבי על מה שאת כן מצליחה בו. תחשבי על המשפחה שלך או על אנשים שאוהבים אותך. תחשבי על חברות אחרות שיש לך. תאמיני בעצמך! אני מאמינה שלאט לאט זה ירפא את המחשבות השליליות ואולי אפילו יעלים אותן. והתת מודע גם הוא יתרגל למשהו אחר.

לסיום אגיד, שאני לא מספיק מכירה את המקרה בשביל להכריע בשבילך האם לדבר עם החברה או לשכוח ממנה. ובכל מקרה אני חושבת שהכי טוב שתכריעי בשביל עצמך. ניסיתי לתת מספר טיפים וכיווני מחשבה כיצד להתמודד עם התחושות והמחשבות שלך, מקווה שסייעתי ולו במעט.

אני ממליצה מאוד להתייעץ עם אדם קרוב שמכיר יותר טוב אותך או את המקרה ויוכל לעזור לך באופן אישי. כמו כן, זה יכול לעזור גם לך, לדבר על המצב ולפרוק מעט את רגשותייך.

יקרה מאוד,

הרבה הצלחה!

מעריכה אותך

נעמה

7