עתודה צבאית לבנות

לשואלת שלום,

אקדים ואשבח על עצם השאלה, והמודעות העצמית שבאה בה לידי ביטוי. זה בסיס חשוב. מובן, שמשום שאיני מכיר אותך, אין לי אפשרות להכריע מה 'מתאים' לך, אבל אפרוס כאן מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון בכובד ראש, לפני שאת מחליטה:

1. המערכת הצבאית היא מאוד נוקשה. גם בעתודה, יש משמעת צבאית, יש לחץ מבחינת ציונים ועמידה במטלות. בניגוד ללימודים רגילים בהם שבים הביתה מדי יום וההכשרה יכולה להתפרס על פני מספר שנים, בצבא יש מצבת כח אדם שמחייבת עמידה בזמנים.

לנשים רבות, אופי המערכת עלול לגרום לנזקים. הן אישיים והן רוחניים.

2. שירות לאומי גם אם לא מצאת מסגרת מתאימה, אפשר להמשיך לחפש, 'לתת' את השנה הזאת, ולאחר מכן להתחיל את המסלול ברפואה.

3. לגבי השיקול של קידוש השם בצבא - אני תופס שקידוש השם בהיותך אישיות לדוגמא קורה בכל מסגרת, ובכל מקום. אין עניין דווקא להוכיח את זה במסגרת הצבאית.

4. שנת מדרשה היא מצויינת וחשובה מאוד. הפיתוי הוא גדול ("לסיים עם החובה" / "השעון דופק"), אבל זאת שנה משמעותית ובונה. לא לוותר עליה בקלות.

5. חתונה. לפי מה שאני מבין מדובר כאן על מסלול ארוך, קחי בחשבון שבשנים הקרובות את תינשאי בעזרת השם, יהיו לך ילדים חמודים, והם בטח ירצו אותך איתם. איני אומר לא ללמוד מקצוע בגלל זה, ממש לא. רק להביא את זה לידי ביטוי באופי הלימודים ובמסגרת (לוחצת, משוחררת, הדוקה וכו'). לדוגמא, ספק אם תוכלי לצאת ולהשקיע בקשר זוגי בשנים הללו.

7. כתבת שכמעט כל הפוסקים אוסרים על נשים להתגייס. זה נכון. אך הטעמים לאיסור מגוונים, וחלקם לא חלים במקרה שלך. לדוגמא: את לא תשׂאי נשק, את לא נכנסת למסגרת הצבאית הקלאסית, אלא בתור עבודה.

לסיום, החלטה המשפיעה על 11 שנים קדימה היא חשובה ורצינית. בטח כשאלו השנים החשובות של החיים. עלייך לשקלל את מה שכתבנו, יחד עם היכרות שלך עם עצמך, התייעצות עם דמויות משפיעות בחייך ואנשים קרובים, ולהגיע להחלטה הנכונה.

הצלחה רבה בכל אשר תפני!