"עשה לך רב"- כיצד?

מעיין יקרה שלום.

איזו שאלה! ממש חיממת לי את הלב. קודם כל חשוב לי לומר שמאחורי ההלכה הזו 'עשה לך רב', עומד עומק של ממש (האמת כמו כל הלכה..) וחשוב לי רגע, לפני שנגיע לפרקטיקה – שניגע מעט בעומק של הדברים. היופי בתורה הקדושה שלנו זו העובדה שהיא כ"כ כ"כ מחוברת. היא לא מדברת גבוה גבוה וזורקת אותך לחיי המעשה, אלא היא קשורה, מחוברת ונוגעת בחיים עצמם.

כשחז"ל מדברים איתנו על הצורך ב'עשה לך רב', הם כאילו אומרים לך - תהיי קשורה. אותו רב שתמצאי, גם לו היה רב, ולרב הזה גם היה רב וכן הלאה. הציווי הזה מבקש ממני להתקשר לשרשרת הזו, עד משה רבינו בהר סיני. להיות חלק, להיות קשובה.

אז קודם כל, אני מלאת הערכה על הרצון הזה להתקשר. להיות חלק מהשרשרת הזו, לבחור להשקיע בעולם הקודש שלך, לתת לו את המקום הראוי לו ולגדול. בע"ה.

בפרקטיקה :

באמת היכולת למצוא רב/רבנית שיהיו מענה לשאלות, דיוקים של הלב וקשר אישי וקרוב נבנית הרבה פעמים דרך מוסדות של מדרשות / לימודי ערב של תורה וכדו', אליהם מגיעות בנות, וככל שעוברת השנה יחד נקשרים, מרגישים בנוח יותר וקשר אישי מתחיל להיווצר.

אני מבינה ממך שאת לומדת במדרשה של האוניברסיטה, אבל גם מבינה מהדברים שלך שאת לא מרגישה שהלימוד שלך שם מצליח לייצר את הקשר הקרוב שאת מבקשת.

1. הייתי ממליצה לך (אם מסתדר וכו') להירשם למסגרת לימודי קודש מצומצמת יותר. הרבה פעמים זה עוזר לייצר חיבור וקשר אישי, לפעמים במקומות כאלה נפגשים עם דמות ומוציאים את ה'קליק' והחיבור לתורה שלה, שואלים שאלות ומשם הדברים מתחילים להתגלגל.

אני אישית מכירה את מדרשת אוריה בגב"ש, שלוחה של שבות רחל שיש בפ"ת, ואני בטוחה שיש עוד מסגרות בסגנון ששווה לבדוק אצלן.

2. לגביי המקום בו את לומדת כעת – בהחלט הרבנים שמלמדים שם הם מוכרים ועסוקים מאד, אני ממליצה לך להתחיל טיפין טיפין, לאזור אומץ ולשאול שאלה בשיעור, שיעור אח"כ לגשת לאותה רבנית / רב וככה לאט לאט לייצר תקשורת והיכרות. כך שבהמשך תרגישי יותר בנוח לפנות גם בעניינים אישיים יותר.

3. מבינה לגמריי את התחושה של חוסר הנעימות אל מול דמויות גדולות. זה העסיק גם אותי הרבה שנים בחיים, עד שיום אחד קלטתי – שבאמת זה חלק מהגו'ב.. ואני אסביר – כשאדם בוחר להיות רב, הוא בוחר להיות מעין 'נציג' או שליח קרוב יותר של רבש"ע בעולם הזה. מתוקף התפקיד הזה יש לו יותר אחריות, יותר ידע וכו'.

ואני מרגישה, באופן כללי בחיים – שחשוב שכל אדם יהיה בנעליים שלו. ולכן אל לי להרגיש מציקה / מפריעה, ולסמוך על הצד השני שאם פחות מתאים לו הוא ידע לומר לי. אם יש לי שאלה או צורך לשאול, חשוב שאזכור שזה חלק מהשליחות והתפקיד שלו. וכמובן כמובן גם לדעת לקבל אם פחות מתאים או עמוס לרב. שזה גם מאד הגיוני ומובן.

אבל אני מהמקום שלי – להיות בנעליים שלי. ועם 'עזות דקדושה'. לברר, לשאול, לחקור.

4. ואם יש דמות מסויימת שאת מרגישה שאת מתחברת לתורה שלה ותשמחי להיות איתה בקשר קצת יותר מלווה ואישי – כמובן שאת יכולה להרגיש הכי בנוח לשתף אותה בשאלה ובצורך ולבקש ממנה להיות 'הרבנית' שלך. אני בטוחה שהיא תשמח, ואם פחות יתאים תדע להפנות אותך לדמות שמתאים לה יותר.

יישר כוח גדול מהממת! שפע אור וטוב. בחירות טובות, וגדילה מתוקה.

טליה

(12)