שאלה
שלום כבוד הרב,
אני לומדת בקורס "יחס ההלכה לאנשים בעלי מוגבלות" במדרשה בבר אילן.
ואני וחברה שלי עושות עבודה שעוסקת בבר מצווה לנער בעל צרכים מיוחדים
בהלך העבודה רצינו לעסוק בשאלה " האם ילד שאיננו מדבר יכול לעלות לתורה? אני שואלת זאת משום שלמדנו בקורס שאדם חירש ואינו מדבר ראשי לעלות לתורה . וחשבתי שאולי יש דמיון בין המקרים. אשמח אם הרב יוכל להגיד את דעתו בנושא.
המון תודה מראש,
תשובה
שלום וברכה
יש דעות שונות בהלכה בהקשר זה.
ומדוע ?
בוודאי שיש גם לאילם חלק בתורה.
ובוודאי שהוא חלק מהציבור.
ולכן, אם היה מדובר בתלמוד תורה הפרטי שלו - בוודאי שהוא שייך בזה.
אלא שהעלייה לתורה היא גם אירוע ציבורי, והעולים מברכים, והקהל עונה אמן, וזה אינו יכול להתרחש בעליית אילם.
יש שטענו שאפשר שמישהו אחר יברך והאילם יענה ״אמן״, אולם אני מתקשה לראות זאת כדבר נכון בהקשר זה, שהלוא כלל לא מדובר על הוצאה ידי חובה של האילם, וזו למעשה לא עלייתו ולא ברכתו.
ויש שטענו שאם אי אפשר לברך - אז לא מברכים. מצוות התורה היא העלייה של שבעה קרואים, ואת זה האילם עושה, ואילו הברכות אינם יסוד הדין, וגם עליה ללא ברכות היא משמעותית.
ויש שטענו שזה בלתי אפשרי.
אני קרוב יותר לעמדה השניה, לאמור: שהאילם עולה בשל היותו חלק בלתי נפרד מהציבור ומהתורה, ואם אינו יכול לברך - אז לא תהיינה ברכות בעליה הזו. אבל אם רב הקהילה או הקהילה מכריעים כי במצב כזה - הקורא יברך והעיוור יענה אמן, זו גם דרך אפשרית.
כל טוב