לפעמים קשה לי עם ההלכה. זה לא אני!

אפרת יקרה.

שמחה ממש שפנית אלינו, אבל קודם כל - אני לא רב. מקווה שבכל זאת נצליח לברר קצת ביחד.

שאלת שאלות גדולות וטובות שחשוב להתמודד איתן. אני מעריכה את עצם השאלה שלך מכמה סיבות - קודם כל עצם זה שאת בהתבוננות ומחשבה על הדרך שלך, לא פועלת על אוטומט וגם לא מוותרת ישר בלי לברר. זה מעיד על בגרות ועל עומק. הדבר הנוסף שאני מעריכה זה עצם הפניה בשאלה, זה דורש אומץ וגם אמון בעצמך, במסוגלות שלך לעבור תהליך של בירור וגילוי. זה דבר גדול, כי המון אנשים מתמודדים עם שאלות כאלה ולא בהכרח רוצים לשאול או לא מוצאים את הכוח לשאול. אז יישר כוח ענק.

ביהדות יש המון עניין לשאול שאלות. כל הגמרא בנויה משאלות, יש ספרים שלמים שבנויים על "שו"תים", בליל הסדר, שזה ליל האמונה הגדול, לילה יסודי בו נולדנו כעם יש דגש גדול על השאלות. שאלה באה כדי לאפשר לנו להעמיק ולצמוח, שאלות הן מובנות בתהליך הגדילה הרוחנית שלנו, כולם שואלים שאלות, את ממש לא לבד, אז גם מאוד חשוב לא להיבהל מכך שאת חווה שמשהו לא מתיישב לך. תזכירי לעצמך שאלו כאבי גדילה, ובע"ה הם יובילו אותך להבנה יותר מעמיקה ולשמחה גדולה יותר בדרך שלך.

כדי לענות על השאלה שלך אחלק אותה לשלוש נקודות, מהכלל אל הפרט. אם הבנתי נכון אנחנו צריכות לברר:

1. איך ייתכן שנדרש מכולנו להתנהג באותה הדרך.

2. ההלכה מול שיקול הדעת שלי.

3. צניעות (שזו לא כל כך שאלה, אבל ברשותך אשמח כן להתייחס לנקודה הזאת מעט)

חופשי זה

להלכה יש מה להגיד על הכל. על כל דבר. מהרגע שאנחנו קמים עד הרגע שהולכים לישון, איך אוכלים מתלבשים הולכים מדברים. אנחנו רואים את רשימת הכללים הזאת ונבהלים, וכנראה בצדק. זה יכול לגרום להרגיש לחץ או חנק. איפה בין כל החוקים האלה יש מקום להבעת העצמי שלי? נשמע שאת חווה את עצמך כשונה מאחרים, ומזהה את היחודיות שקיימת בכל אדם ובכל זרם ביהדות, וזה מדהים. זה מעלה לנוש שאלה, למה בכלל הקב"ה נתן לי אישיות עצמית ייחודית ושונה משל אחרים אם אחרי זה הוא גם נתן לי הלכה שכובלת את האישיות הזאת?

בתור בני אדם אנחנו מזהים שבאמת יש שוני רב בין האנשים, וכל אחד מביא לעולם צבע וגוון מיוחד. יש לזה דגש חזק ביהדות – לכל אדם יש אות שלו בתורה, ואנחנו יודעים שבספר תורה אם חסרה אפילו אות אחד אז הספר פסול. ככה גם בעמ"י, אם מישהו לא נאמן לזהות שלו ולתפקיד שלו בעולם, משהו חסר לכולנו. כלומר יש הכרה בחשיבות ובייחודיות של כל אחד, ואסור לנו לטשטש אותה! אז אם כך – איך יכול להיות שיש לנו הלכה שרוצה שנהיה אחידים?

אני חושבת שפשוט צריך לקחת צעד אחורה על המכנה המשותף האנושי. יש דברים שברור לנו שמשותפים לכולם – כולנו נושמים, כולנו אוכלים, בבתי ספר לרפואה לומדים את אותו מבנה גופני (אנטומיה) ועל כולנו פועל כוח הכבידה וכולנו צריכים את השמש שתחמם ולהבדיל תחושת משמעות ואהבה בחיים. ויש עוד המון דברים שמשותפים לכל בני האדם. זה לא מוחק את הזהות האישית, הדברים האלו הם פשוט בסיסיים יותר. מצע משותף לאנושות כולה. אם אנחנו מאמינים שהקב"ה נתן לעם ישראל שליחות מיוחדת בעולם, ותפקיד, אז זה אומר בעצם שיש לנו עוד מדרגה משותפת לכולנו מעבר לצד האנושי שאנחנו חולקים עם כל האנושות כולה. הקב"ה נתן לנו שליחות, ונשמה שתתאים לשליחות, וספר מיוחד שמתוכו אנחנו לומדים על הטבע של הנשמה שלנו ומה שנכון לה, ואיך אפשר להשפיע על העולם כולו ולחיות את החיים שלנו בצורה טובה יותר. לכל העולם יש 7 מצוות בני נח. לעמ"י יש תרי"ג. כמו שנאמר בספיידרמן "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה". ההלכה עוסקת בפרטים, וכמו שמגדילים תמונה לענק ורואים מלא ריבועים קטנים צבעוניים – לפעמים קשה להבין תמונה גדולה מתוך הפרטים שלה, אבל לכל פרט יש צבע ומשמעות. ההלכה לא באה להנחית עלינו חוקים טכניים, אלא לעזור לנו ללמוד את הטבע הפנימי שלנו. לעתיד יבוא יבוטלו המצוות, זה כי פשוט נגיע למדרגה שבה זה יבוא לנו כלכך בטבעיות שזה כבר לא יהיה "ציווי", אלא טבעי כמו לנשום.

רצון ה' מול השיקול שלי

אבל זה לעתיד לבוא, כי לצערנו אנחנו עדיין לא שם. אנחנו לא תמיד מרגישים שרצון ה' הוא בדיוק הרצון שלנו. אבל זה רק נדמה לנו. הרי בפנים אנחנו ממש רוצים להיות טובים, כלפי עצמנו וכלפי הזולת וכלפי העולם, וזה מה שההלכה באה לעשות, אז גם אם כלפי חוץ נדמה לנו שאנחנו סותרים את ההלכה או שההלכה סותרת את הרצון שלנו, בעומק של זה ברור שאנחנו רוצים את אותו הדבר – צריך להעמיק מאיפה נובע חוסר ההסכמה, ולראות מה הוא בא ללמד אותנו. ה' לא נתן לנו את השכל סתם. אנחנו צריכים לחשוב על הדברים.

לרוב כשיש סתירה בין הרצון שלנו להלכה זה מגיע מכמה סיבות עיקריות

א. קשה לנו לעשות מה שההלכה ביקשה (וכנראה אנחנו לא מספיק מבינים את החשיבות, אז לא רואים סיבה להתאמץ)

ב. סתירה ממש אידיאולוגית, שאנחנו מרגישים שהתורה אומרת משהו שאנחנו לא מסיכימים איתו בכלל.

ג. לא מבינה את הקטע, אז למה לעשות את זה בכלל?

שתי הסיטואציות דורשות העמקה, ואמון בכך שאם יש משהו בהלכה אז זה לא סתם, ויש סיבה ורק צריך לגלות

יש הרבה מה להגיד על כל אחת מהסיבות לקושי, רק אגיד שבשלושתן צריך להעמיק, ולבוא עם אמון שבאמת יש סיבה אמיתית וטובה לכך שזה רצון ה', ולראות איך מתגברים על הפלונטר.

קצת על צניעות

זה נושא גדול מידי בשביל לתת לך תשובה מספקת עליו פה. אני אגיד רק שאני איתך, זה אתגר גדול לכולנו כנשים. יש לנו דחף אמיתי ופנימי לחשוף. אני חושבת שזה מתוך הבנה מאוד עמוקה בכך שהגוף הוא מושך, ויפה, ויש משהו קצת דהוי וכבוי וכבד יותר בבחורה מכוסה לגמרי. ה' ברא אותנו ככה, יש כוח חיים תוסס ושמח ומהמם שטמון בגוף. זה פלא גדול! וזה באסה לכבות את כוחות החיים האלה. כשזה בא מבחוץ, שאומרים לך תלבשי ארוך, ותכסי, ואל תראי את עצמך זה יכול להרגיש שחונקים אותך לאט לאט בתוך הר הבגדים הנוראי הזה. אני ממליצה לך להתחבר למקום שכן ברור לך, למה את חושבת שכן צריך קצת צניעות? איפה הבגדים תורמים למידה הזאת (שהיא באמת בכלל מידה בנפש, לבוש זה משהו שבא לשרת את זה , אבל זה לא המהות של הצניעות). מזמינה אותך לעשות עם עצמך ניסוי. לשאול את עצמך מה הפער בין מה שההלכה מבקשת לבין מה שאני מסוגלת ללבוש? למה זה כל כך קשה לי? איך אני מרגישה כשאני לבושה הלכתית? איך אני מרגישה כשאני לא? ממש תמדדי בגדים שונים ותעני על השאלות על הדף. לפעמים מגלים שהעניין הוא בכלל לא ההלכה, אלא דברים אחרים לחלוטין. זאת התבוננות מרתקת.

מזמינה אותך לקרוא את הספר "מה את מבקשת". יש לה שם תובנות מעניינות על צניעות. וגם מזמינה אותך לשמוע שיעור של הרב אליעזר קשתיאל על צניעות, שם הוא מדבר על המושג, ולא על הבגדים, ואני חושבת שזה עונה על הרבה שאלות.

שאלת שאלה באמת ענקית, אז אנסה לסכם-

1.ההלכה באה להנחות אותנו לחיים נכונים כיהודים. האנושות מפתחת את העולם החומרי על ידי העמקה ומחקר על הדברים שה' נתן לנו במציאות החומרית – כדי להתקיים במוסריות עם ישראל נדרש להעמיק במה שה' נתן לנו ברוח שזה התורה והמצוות. האחדות שלכולם יש בהלכה זה כי כולנו שייכים למדרגה הזאת, האישיות באה על גבי זה – והיא יכולה לבוא לידי ביטוי ברגשות, בדעות, בנטיות לב בתחביבים ובמקצוע ובדברים רבים וגדולים.

2.כשיש סתירה בין ההלכה לבין השיקול שלי לא לוותר על לשאול ולהעמיק, בטהע הנשמתי שלנו ההלכה הכי נכונה לנו, אבל הנשמה מוסתרת מעיננו, ואנחנו צריכים לזכור שבעומק המטרה שלנו ושל ההלכה זהות, ולראות איפה הדברים לא מסתדרים בתקוה ללמוד ולגלות איפה המחסום ואיפה פותחים אותו. (אוסיף שלפעמים אנחנו צריכים לגדול ולהתפתח, ולפעמים אנחנו מגלים שחשבנו משהו על התורה והוא בכלל לא נכון. לא לוותר על הבירור)

3.צניעות – באמת לא פשוט, כדאי ללמוד על המידה הזאת, ואז לגשת לנושא הבגדים. לאט לאט.

נראה שבאת עם שאלה, ואני שולחת אותך עם שיעורי בית לברר ולהעמיק. ממליצה לך לחפש רב, או מורה שאת יכולה להעמיק איתם ולשאול בחופשיות ולברר. אני ממש אשמח לשמוע אם משהו פה עזר לך, ואם תרצי שנמשיך לחשוב ביחד אני אשמח.

בהצלחה גדולה בתהליכים שלך.

בהערכה גדולה

נעמה

(4)