לראות סרט ולדלג כשלא צנוע?

שלום יקרה.

לפני שאתחיל, חשוב לי לומר שאני מעריכה את הכנות שלך עם עצמך, ממש. זה לא ברור מאליו.

הכי קל ונח שיש לוותר ולא לברר מה נכון, סתם פשוט לראות ולדלג. את מדהימה שאת מבררת ושזה חשוב לך, בטוחה שזה דורש אומץ מצדך. כי האמת לא תמיד באה במגע עם מה ש'מתחשק לי'.

את מתארת בשאלה שלך משהו שאני חושבת שהמון ממנו מתמודדים אתו. אנחנו נהנים לראות סדרה מסוימת או סרט אבל הוא בא לנו בחיכוך עם עולם הערכים שלנו או עם המוסר האישי שלנו. כשזה מתנגש ומתחיל להתפתח המון פעמים קרב פנימי- שני קולות צפים בנו וכל אחד מבוצר בעמדתו. לפעמים אנחנו נוטשים עמדה ופשוט מוותרים ורואים את הסרט אבל מלא פעמים אחרי שנגמור, נרגיש שהיינו חלשים. נרגיש לא בטוב עם עצמנו. ועם זה, לפעמים אנחנו מצליחים להתגבר ושמחים בזה אבל המלחמה אחר כך יכולה לשוב וזה מאתגר.

אז זה לגמרי אנושי ולגיטימי להרגיש את התחושות האלה של ההתנגשות והסתירה. מן תחושה של "אני רוצה אבל..."

ה' או מי?

עם ישראל מחולק לשבטים ובתוך כל שבט יש משפחות משפחות. בתורה, מסופר שבלעם רצה לקלל את ישראל ובמקום קללות, יצאו לו מפיו, ברכות. "מה טובו אוהליך יעקב משכונתך ישראל".

רש"י כותב על כך, שבלעם ראה שאין פתחיהם מכוונים זה מול זה, כדי שלא יסתכל אחד בפתחו של שכנו. יש כאן ביטוי עמוק למדרגת חיים שהעם רוצה לחיות בה, להיות מכוון לאיך נכון להיות. זה ביטוי לצניעות האמתית שלנו.

הקב"ה ברא בנו יצר שכוחות רבים וטובים יוצאים לפועל ממנו. באותה מידה שהוא בונה ואנחנו שמחים ומודים על זה שיש בנו אותו, אפשר גם שהוא יזיז אותנו למקומות שעושים לנו לא טוב.

העולם המערבי, מציע לנו לראות הכל, לדעת הכל, לחוש הכל. הוא באמת פותח אותנו להכל. ובאמת ובצדק, יש בזה משהו הכי מפתה שיש. כי זה כיף לדעת ולחוות הכל. ואם נהיה כנים עם עצמנו, יש בדברים שהוא מציע לנו משהו שמתחבר לנו עם החשק שלנו, עם מה שבאלנו וזורם לנו. כי הרבה יותר נח לשבת בנחת, לראות סרטים (וכן, להתמכר להם ולמה שהם מציעים, כי זה ממכר).

הרבה יותר פשוט לעשות את זה כי בעין פשוטה זה בא בקליק עם מה שבא לנו.

אבל אם נחדד לרגע את המבט, אם נהיה אמתיים עם עצמנו ונסתכל על פרספקטיבה של חיים.

אני כמעט בטוחה שרובנו נגלה שאנחנו לא באמת רוצים להיות שם. זה אולי נח, מפתה ומושך אבל לא מעבר.

לא סתם, איש ואישה זה דבר כל כך אישי ושייך רק לאותו זוג. הקב"ה מביא לנו את זה בכל כך הרבה רכות ומלמד אותנו שיש כאן משהו שהוא הפנים פנימה של החיים. וכשזה בא לידי ביטוי בעולם החוץ והסרטים, זה מחצין את הכל והופך למוזל, לאהבה חיצונית וגופנית בלבד. נטולה נשמה ופנימיות.

כמו שהנשמה יוצאת מהגוף אז הגוף נשאר נטול חיים, ככה גם פה, כשכל המקום של האיש והאישה כל כך חשוף לעיני כל ובא לידי ביטוי בגוף זה מוציא את העומק של הדבר, את הפנימיות של זה ומשאיר את הכל, נטול חיים.

בנוסף, כתבת שאת לא יודעת אם תצליחי להפסיק כי הסדרה מעניינת אותך. ואני שוב כותבת, שאני מעריכה את הכנות שלך, היא מדהימה.

לפעמים הערכים שלנו מתנגשים עם מה ש'בא לנו' לעשות. לפעמים התורה בתחושה שלנו מגבילה אותנו. וכאן חשוב שנעשה חושבים מחדש. מה הסדר עדיפות שלנו?

להתעלות מעל הבא לי וההנאה למקום שיודע באמת מה נכון וטוב, זה אפשרי ומשמח.

ויותר מזה, אם נלמד את ההלכה לעומק, את איך שאנו מצווים לחיות נראה ובגדול שהכל בא לתת לנו חיים גדולים יותר ויפים יותר. לא רק נקיים טכנית, אלא, נקיים נפשית, פנימית.

התורה מביאה אותנו לשחרור הכי גדול שיש. לחיבור עצמי הכי שיש ולמבט פנימי על החיים ולא חיצוני.

הנשיות שבי

אני מרגישה על עצמי שיש בנו מקום נשי פנימי טהור שצריך לשמר עליו כי הוא הקודש קודשים שבי.

הנפש היא נקיה ואנחנו בוחרות מה להכניס לתוכה. כל דבר יכול להרחיב ולפתוח ובאותה מידה לצמצם ולסגור. כל דבר יכול לפתוח לנו עם עצמנו ולהביא אותנו לחיבור גדול יותר עם עצמנו, עם הנשיות שבנו ובאותה מידה גם ההפך.

לשאול את עצמי

ממליצה לך לחשוב עם עצמך, (מלא פעמים זה גם עוזר לכתוב את זה)

- איך את רואה את זה שהתורה מורה לנו להימנע מלראות מראות אסורים? האם את רואה את התורה כמגבילה או כפותחת ומשחררת?

במה את בוחרת כשאת רואה את סרטים כאלה? מה זה עושה לך, לאן זה מוביל אותך?

- אני חושבת שחשוב שתהיי כנה עם עצמך עד הסוף, האם גם כשאת מדלגת, זה לא משחק עלייך המקומות היצריים שהסרט מביא אתו? האם זה לא מזיז לך בפנים כלום?

(מוסיפה עוד משהו קטן שחשוב מאד לתת לו מקום. המון פעמים זה מתחיל בלדלג ונגמר בלראות).

אני אשתף במקום אישי, שבפעמים שראיתי סרט שהיה בו דברים לא נקיים, הרגשתי שגם שאני מדלגת על הקטעים הבעייתיים זה משחק לי בפנים. הרגשתי שאני גומרת את הסרט ואני מרגישה 'נאכס', שלא עשיתי את מה שבאמת נכון לי וטוב לי לעשות.

וכל פעם שאני רואה דברים מעין אלו, זה עושה לי רע. זה לא סוחב אותי למחשבות טובות ומעשים טובים. להפך, זה מוריד אותי, זה תולש אותי מהרצון שלי להיות טובה יותר. ממש ככה.

- אם את מרגישה שאת צריכה בירור יותר משמעותי או מישהו לשתף אותו במחשבות האלה, להתייעץ, אני ממש חושבת שזה עושה טוב. לפנות למדריכה, אחות גדולה או מורה שאת אוהבת ונח לשתף אותה.

נשמה, מחשבות ובחירות טובות ומאירות.

מעריכה מאד את הפנייה שלך והאומץ שאזרת.

אנחנו פה לכל דבר,

יהודית