שאלה
שלום לכבוד הרב,
אנו עומדים בפניי אירוע משמח שאמור בעזרת השם להתרחש בעוד מס' חודשים, לידה וברית של בננו ( השני ) בסיעתא דשמיא.
אנו נמצאים בהתלבטות מה בנוגע לשאלת הסנדקאות, כאשר האפשרויות העומדות על הפרק הן אני או אבי.
את בננו הראשון כיבדנו בסנדקאות את אבא של אשתי שתמיד עמד לצדנו בכל דבר וזאת למרות היותו אדם שאינו שומר תורה ומצוות ואילו אבא שלי שגרוש מאמי שומר תורה ומצוות אך כלפיי בני אדם הוא כופר לחלוטין.
אומר כמה מילים לתאר את דמותו מנקודת מבטי ופרספקטיבה של אנשים נוספים מהמשפחה כדי לדעת האם ראוי לכבד אותו בדבר זה.
אבי סגור בד' אמותיו עם קשר מועט מאוד עם בני אדם – סוג של הפרעה נפשית לא מאובחנת, אך כביכול משדר "עסקים כרגיל" (תתכן סוג של פוביה חברתית כלשהיא)
למרות היותו כבן 65 הוא לא עובד כבר 30 שנה וחי מכספי המשפחה המורחבת.
הוא אינו מכיר בשאר נכדיו ( יש לנו ברוך ה' עוד 4 ) לא בא לבקרם וכמעט שלא מתעניין בהם בטלפון.
הוא לא עוזר כלכלית כמעט בכלל למרות שיש לו את היכולת.
תמיד אבל תמיד יש לו ביקורות וכמעט אף פעם לא אומר מילות חיבה או מראה סוג של אכפתיות / אהבה .
עם כל הנאמר , ובידיעה שייתכן ויסרב לסנדקאות גם אם אציע לו, יש בי מין תחושה פנימית שלמרות שהוא לא היה אבא עבורי בכלל
השם מנסה אותי בדבר זה , למרות שלפי דין איני חייב בכבוד אדם זה המתקרא אבא שלי.
האלטרנטיבה כפי שציינתי היא לקחת את הסנדקאות על עצמי.
אשמח לשמוע את דעת הרב על התאמה של אדם כזה לתפקיד .
תודה
תשובה
שלום וברכה
ראשית, שתהא לכם לידה קלה ומשמחת.
השאלה שאתם עוסקים בה עדינה מאוד ורגישה מאוד, וצריך מאוד להיזהר.
פעמים רבות מאוד כתבתי באתר זה כי מצוות כיבוד אב ואם לא נועדה להכשיר התנהגויות לא ראויות של הורים. אמנם, אסור לבזות אותם או לבייש אותם, אולם לא חייבים לעשות דברים החורגים ממסגרת הימנעות זו כאשר למעשה המצווה הופכת לניצול ולא לכיבודם.
לכן, אם ההערכה היא שהוא ייפגע מאוד וממש יולבנו פניו אם לא הוא יהיה הסנדק – ראוי שהוא יהיה הסנדק.
אולם אם זו לא המציאות – אין חובה להעניק לו את הכבוד המיוחד הזה, ואין שום סיבה שתצטרך לראות את הנושא הזה כניסיון שהקב״ה מעמיד אותך בפניו.
אפשרות ביניים היא להעניק את הזכות הגדולה לתלמיד חכם שאתה קרוב אליו, ואז זה מרכך הן את הפגיעה והן את הניסיון שאתה חושש ממנו.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
כל טוב