החניכים כל הזמן מקללים: איך עוצרים את זה?

שלום דביר!

ראשית, יישר כוח על שבחרת להדריך ילדים לדרך של תורה ומצוות והקניית ערכים. זה מראה על האכפתיות שלך לחברה, ובפרט שניכר משאלתך שאכפת לך מאוד מיראת השמיים שלהם שמתבטאת גם ברצון שלך לדיבור נקי מצידם.

לשאלה שלך אני מציע כמה כיוונים מעשיים:

א. אתה יכול לצ'פר את אלו ששומרים על פה נקי, במשך חודש למשל, בפיצה, בפלאפל, ביציאה לבאולינג, בטיול, ב"על האש" או בכל דבר אחר שתבחר. הצ'ופר יהיה מחוץ לפעילות הקבועה בסניף, והיא תהיה מיועדת רק לאותם ששמרו על פה נקי. אני מאמין שכאשר שאר החניכים יראו תמונות מעוררות קנאה שלכם עם הפיצה או הפלאפל או השיפוד - גם הם ירצו לשמור על פה נקי. אפשר גם להחליט שלפעילויות הסניפיות (טיולים וכדו') ייצאו רק חניכים נבחרים ששומרים על פה נקי (כמובן בתיאום מראש עם הקומונרית ובאישורה).

ב. אתה יכול להודיע שבכל פעם שיהיה דיבור לא נקי, אתה פשוט תפסיק את הפעילות ותלך משם. בדרך זו תוכל להראות להם שזה קו אדום מבחינתך, וקשה לך להיות שם ולשמוע את הקללות והגסויות. זו צריכה להיות האפשרות האחרונה מצידך, אחרי שניסית הכל. לפני שתעשה את זה, חשוב לוודא שזה מתאפשר טכנית. למשל, שהחניכים שהשארת מאחור לא עלולים לההתחיל לעשות בעיות משמעת בסביבה ולהפריע לקבוצות אחרות, כשאתה בעצם לא נמצא שם כדי להשגיח. אתה יכול גם להחליט לעשות סיבוב קצר ואז לחזור, או כל פתרון אחר שמתאים לך.

ג. לדבר על נושא הכבוד העצמי. לשאול אותם איך הם מדברים ליד ההורים שלהם? ליד הדודים? ליד אנשים מכובדים? האם שם הם אנשים "אמיתיים" או שהם מתנהגים בצביעות או תחפושת? האם ה-אני האמיתי שלהם זה ילד ברמה נמוכה או ברמה גבוהה עם דיבור והתנהגות מכובדת? כיצד האדם הופך להיות אדם מכובד? האם בזכות הקללות? (ראיתם פעם נשיא או רב או ראש ממשלה מקלל?).

ד. לדבר על נושא הכבוד ההדדי. כשאני מדבר למישהו אחר בדיבור נקי- זה אומר שאני מכבד אותו ורוצה בקרבתו. לדוגמא- איך אני מדבר להורים שלי? דוגמא נוספת- איך אני מדבר ליד בנות? כמו שאני ארצה שיכבדו אותי, כך גם אני צריך לכבד אחרים בדיבור נקי ומכבד.

ה. להביא מקורות שמדברים על חטאו ועונשו של המנבל את פיו. אפשר להביא את דברי הגמרא במסכת שבת (לג, ע"א): כֹּל הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו, אֲפִלּוּ נִגְזַר עָלָיו גְּזַר - דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה, נֶהְפָּךְ עָלָיו לְרָעָה, או מספר מסילת ישרים (פרק יא, פרטי מידת נקיות), ויש עוד הרבה מקורות. מקורות נוספים לפעילות או לשיעור בנושא ניבולי פה תוכל למצוא בקישור להלן: http://www.aspaklaria.info/050_NUN/%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9C%20%20%D7%A4%D7%94.htm.

ו. לצד דברי המוסר והתוכחה, חשוב גם לתת את הפן החיובי של דיבור נקי (ולא רק על דרך השלילה). למשל, שדיבור נקי משקף כוח, עוצמה, איפוק. אני מרגיש הרבה דברים, אבל אני לא אומר את הכל "חופשי". אני שומע אנשים מדברים ככה ברחוב, בטלוויזיה, אבל אני לא מושפע אוטומטית אלא מחליט בעצמי מה נכון לי. אני לא רק מכבד את החברים – אני מכבד את עצמי. הרמה שלי יותר גבוהה! גם בתחום הזה תוכל למצוא מקורות שמדברים על הכוח של שתיקה, או של דיבור רך יותר, בסגנון "לשון רכה תשבר גרם", וכו'.

ז. עוד טיפ שיכול אולי לעבוד הוא "קללות חלופיות". לפעמים אנחנו רוצים להביע שלל רגשות כמו תסכול, עוינות, כעס, עצבים, יריבות, ועוד, גם אם זה במשחק כדורגל ידידותי. זה מאוד טבעי. אפשר לייצר בשביל זה שפה של יריבות, שלא כולל מילים גסות. יש קבוצות שבהן נוצרת שפה מיוחדת, מתוך ההווי הפנימי, שאחרים לא מבינים. למשל אצלי בקבוצה הקללות המקובלות היו: "שייפלו עליך קופסאות שימורים מהשמיים", או "שיאכלו אותך העורבים". אין לי מושג מהיכן הם הגיעו, אבל זה היה חלק מההווי הקבוצתי. אפשר למצוא באוצר המילים של הנוער לא מעט ביטויים "שליליים" שאינם ממש קללות: פצלוח, גנוב ("מה אתה גנוב?"), וכו'. ילדים אוהבים חידושים, ולכן יש לך סיכוי לא רע להכניס להם כל מיני מילים חדשות שבהן הם יוכלו להשתמש בעת הצורך. כלומר, לא רק לקחת מהם את הקללות שהם כל כך "אוהבים" ושהם רגילים להשתמש בהן, אלא להציע חלופה.

לסיכום: שאלת מה ניתן לעשות כדי להסביר להם על חומרת ניבולי הפה של חניכיך, והבאנו כמה עצות שלדעתי יעזרו לך. שים לב שהם מגיעים דווקא אליך כדי לנבל את הפה (הם לא יעשו זאת ליד המורה שלהם), וכנראה שאצלך הם מרגישים ביטחון ופתיחות שלא ניתן להם בשום מקום אחר (וגם זה דבר חשוב), ולכן זו הזדמנות מעולה בשבילך כמדריך לכוון אותם למקום של עשיית טוב ודיבור מכבד. חשוב שלא תפעיל עליהם סנקציות או עונשים, אלא תחזק התנהגות חיובית. זה חשוב שהם ימשיכו לבוא אליך ושתוכל להשפיע עליהם. למרות שלא בהכרח תצליח לראות את התוצאות בטווח הקרוב, תזכור שלתהליך שאתה עובר איתם יש השפעה. היא עוד תתבטא כלפי חוץ, והם גם יזכרו את זה שהיית תחנה חשובה בחייהם.

מוזמן לפנות אלינו שוב, לספר לנו אם זה הצליח וגם אם לא, ונמשיך לחשוב ביחד.

בהצלחה רבה!

אבי