שאל את הרב

התלבטות: האם ללכת לתוכנית של"פ?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 11/04/20 22:07 יז בניסן התשפ

שאלה

שלום, ואני בכיתה י"א. מכיתה ט' ידעתי שאני אעשה של"פ בעז"ה. כל כך התרגשתי לפני יום המיונים, ורק התפללתי שאתקבל לתוכנית. לצערי הרב, כשהגעתי ליום המיונים, שמתי לב שהבנות שהגיעו היו מקסימות אך הצניעות החיצונית שלהן לא הייתה כל כך מכובדת. זה צרם לי מאוד בעין.

הבנתי שגם הצניעות היא לא בין הקריטריונים לקבלה לתוכנית. אני נורא חוששת עכשיו להיות שותפה לתוכנית שכשאלו הבנות האלו שאולי יהיו יחד איתי בדירה.

הייתי רוצה מאוד לשמוע מה דעתכם על התוכנית והאם אני עלולה לסכן את הרמה הרוחנית שלי?

תשובה

שלום אסתר יקרה.

שמחה לשמוע על הרצון העז שלך לתרום לעם ישראל. לא ברור מאליו לרצות לעזוב את המקום הנוח והמוכר ולהיכנס למקום חדש שלא בהכרח דומה למקום שממנו את מגיעה.

אינני מכירה אותך ואת התוכנית לעומק ואני לא יכולה לומר אם התוכנית מתאימה לך. לכן אביא בפנייך כמה נקודות למחשבה שאולי יעזרו בהחלטה. אך כדאי שתתייעצי גם עם אדם שמכיר אותך ושיכול לכוון אותך יותר, למשל, בן משפחה, מדריכה, חברה ומחנכת.

טוב, החשש שלך קשור לחיים עם בנות ברמה רוחנית אחרת משלך בדירה. אך יש לדעת שכל התוכנית מציבה אותך בסביבה לא דתית מאוד, החל מהתיכון שבו תלמדי, האנשים שתפגשי וגם אולי הבנות בדירה. ייתכן שמעבר לכך תיפגשי עם בנים ואולי גם זה מפריע לך. לפי מיטב ידיעתי, מהותה של התוכנית היא כניסה לחברה פחות דתית כדי לפעול בה. ועל כן, מוכרחים להתחשב בשיקול הזה בהחלטה. מובן שרובנו לא נשארים כל החיים בחממה הדתית ויוצאים לעולם בשלב מסוים, אם זה בשירות, לימודים גבוהים, עבודה וגם מקום מגורים, אבל אפשר לאחר את היציאה הזו על מנת להגיע למפגש עם האוכלוסייה האחרת מחוזקים נפשית ודתית. לרוב לא דומה התמודדות של נערה בת 17 להתמודדות של בחורה בת 24 מפני שתובנות החיים נותנות כוחות ויכולת להתמודד עם מציאות שאינה מוכרת. חוץ מזה, בהרבה מוסדות החינוך הדתיים יש הכנה מסוימת לקראת היציאה מהתיכון שיכולה לסייע להתמודדות, וסביר להניח שלפני השל"פ לא תקבלי הכנה כזו. לכן מציעה לך לחשוב גם אם זו נקודת זמן נכונה בשבילך לצאת ל"עולם" ולפגוש אנשים אחרים ממך.

עם זאת, יש לסייג ולציין שיש אנשים שדווקא מתאים להם להיות אחרים מכולם, ושפועלים ויוצרים בעצמם דווקא במקום שהם בולטים בגלל השוני שלהם. ייתכן שאותם אנשים מציבים את עצמם כ"פולטים" ומשפיעים ולא כמקבלים וכך הם גם מצליחים לפעול ולשמור על עצמם. את יכולה אולי להתבונן איך פעלת במצבים דומים בעבר, גם אם היה מדובר במפגש קצר מאוד עם אוכלוסייה ששונה ממך.

בפן המעשי, את יכולה גם לברר עם האחראיים על השל"פ או עם הרכזת של המקום שאליו תישלחי ולשמוע מהם על האוכלוסייה שאיתה תיפגשי, על חיכוך איתה ואולי לספר להם מהם גבולות שלך בעניינים שחשובים לך. אפשר לשמוע גם מבנות שכרגע נמצאות באותו מקום, אך יש לזכור שלכל אדם יש אמות מידה משלו ולא בהכרח מה שנחשב בסדר בעיני מישהי מסוימת, ייחשב בעינייך כך.

נקודה אחרונה וחשובה מאוד. ההתנדבות והעשייה שלך בחיים לא תסתכם בשנת של"פ, והפרויקט הזה לא יקבע אם את אדם מתנדב ופועל. אומנם מדובר בפרויקט חשוב אך אפשר לתרום בדרכים אחרים, גם בשמינית ובייחוד לאורך כל החיים. אנשי עשייה הם לא רק אלה שפועלים בחוץ, אלא הם יכולים לפעול גם במגרש הביתי שלהם במשך שנים רבות וכמובן שעשייה כזו לא גורעת מהם דבר. לכן כדאי לחשוב גם על האפשרויות ועל היכולת להתנדב ולעשות גם במקום הטבעי שלך. למשל, בתיכון- את יכולה להתנדב לוועדות, ללמוד עם בנות שמתקשות במקצוע מסוים, להוביל פרויקטים וגם בשכונה או ביישוב, את יכולה להתנדב קבוע במקומות שצריכים עזרה כמו קשישים, מוגבלים, מועדונית, גמ"חים וכן את יכולה להוביל עם עוד חבר'ה פרויקטים באזור. אני מניחה שרכז הקהילה או הרווחה (היום כמעט בכל עיר, יישוב או מועצה יש רכז מתנדבים) יוכלו להפנות אותך לאנשים שזקוקים לסיוע.

מקווה שהדברים יסייעו בהחלטה. הלוואי שבכל מקום שתהיי תפעלי ותעשי בשמחה.

כל טוב,

רינת

כתבות נוספות