שאל את הרב

מתחזקת, אבל בא לי "להשתחרר"!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 07/06/22 14:36 ח בסיון התשפב

שאלה

היי, לאיודעת אם זה שאלה או סתם פריקה מפגרת. אני בת 19 מבית דתי בגיל 17 התחלתי לגלות עולם ולהתרחק מכל זה. הייתה לי שנאה מטורפת לכל מה שקשור לדת. לא יצאתי בשאלה אבל בוא נגיד ששבת הייתה רחוקה ממני וכשרות ושמירת נגיעה והכל! לפני חצי שנה בחנוכה טסתי לאומן סתם כי חברה רצתה שאבוא איתה. ולאדעת משו נפתח לי בלב. הרגשתי שוואו. יש משו והוא חזק ועוצמתי. החלטתי לחזור לשמור כשרות ושבת. וסבבה זרם לי. אבל פתאום לאדעת אין לי כוח לעוד שבת ארוכה שזה רק לשבת ולבהות בתקרה והיא כזאת ארוכה ומתישה. באלי לצאת עם חברים שלי. להשתחרר לצאת. באלי לדפוק ציזבורבר אקסטרה גבינה איתם כי זה טעים לי. אבל משו בי כאילו אומר לי דיי תתבגרי אבל למה? אוופ

תשובה

שיר יקרה.

שמחתי לקבל את השאלה שלך. טוב שאת שואלת ולא נשארת עם זה לבד.

את עוברת תהליך של מתבגרת שחיה ובועטת במוסכמות, במסגרות ובחברה ובמשפחה שגדלת.

התהליך הזה לקח לך שנתיים והוא היה עם הרבה רגשות חזקים והיו לו גם ביטויים מעשיים.

ואז, בתקופה הזאת, כמו שכתבת, היתה לך שנאה מטורפת לדת.

יש מקום לנסות להבין מה הסיבה לרגשות החזקים האלה בתוכך, איך זה קרה לך.

אבל בעיני, הכי נכון עכשיו זה להסתכל קדימה ולשאול את עצמך איפה את רוצה להיות היום?

בבוא היום שיהיה נכון לך להתחתן איזה בית היית רוצה להקים? מה חשוב לך שיהיה בו?

איזה בן זוג היית רוצה, לא כזה משהו מתחלף, אלא לקשר בריא ויציב שממלא לך את הלב,

ושיהיה לתמיד.

יש דברים שאנחנו עושים בגיל צעיר וזה אולי כיף ומשחרר ומהנה להעז כל כך הרבה.

אבל השאלה היא עם מה את נשארת בסוף? איפה הלב שלך באמת רוצה להיות?

וזה משהו שאת צריכה לענות לעצמך, בלי להסתכל החוצה, בלי להשוות לאחרים, בלי להגיד לעצמך לא אכפת לי מה יהיה, העיקר כיף לי עכשיו.

למה?

כי את רוצה לחיות חיים שאת מסכימה איתם, שהם זהים או עוברים תהליך של הסכמה והזדהות עם מה שחשוב לך. חיים של התקרבות לעצמך, לדמותך, ללב שלך.

בעיני, ואת יכולה לגמרי לחלוק עלי, אבל זה מה שנראה לי מהשאלה שלך, את מאוד רוצה קדושה, את רוצה לקיים מצוות ולהיות מחוברת לה' יתברך.

את לא סתם מחפשת רוחניות זמינה שתעיף אותך לגבהים אחרים ואחר כך תתרסקי על הרצפה. את רוצה לבנות, להתחייב, להכנס לתוכנית ששווה לחיות אותה, ששווה לקום בבוקר בשבילה.

אבל מה?

את רוצה להרגיש בה טוב. הגיוני לגמרי, אנושי לגמרי וגם בריא מאוד בעיני.

אף אחד לא רוצה לשמור שבת כשהוא בוהה בתקרה, סופר כמה כוסות מים הוא שתה, או כמה סיבובים הוא עשה בדרך לתפילה.

אף אחד לא רוצה שהאוכל הכשר שהוא אוכל יהיה יבש, מדי מלוח או נוטף שומן. או לחילופין משעמם וחוזר על עצמו.

אף אחד לא רוצה לשמור אף מצווה ככה.

יודעת מה? את צודקת לגמרי שאת רוצה להרגיש טוב כשאת מקיימת מצוות, ושאת רוצה לרצות להיות שם ולא במקום אחר. מסכימה איתך לגמרי.

מה כדאי לעשות כרגע?

מצד אחד, להבין שאת בתהליך ולוודא שהוא ייבנה נכון ולאט. להשתדל ליצור לעצמך מסגרת שכיף לך להיות בה כשאת מקיימת מצוות. לשמור שבת עם עוד חברה או בן משפחה. ולפני כן לדאוג לאוכל כשר טעים שאת שמחה לאכול, לשהות במקום שטוב לך, ושיהיו לך דברים שיעסיקו אותך בשבת ובטוב. כמו למשל: הליכה מהנה, ספר טוב, מפגש עם חברות, תפילה במניין שאת אוהבת ואולי תרצי להתארח או לארח. כדאי לתכנן ולהכין את כל זה מראש. ככה תדעי לקראת מה את הולכת, יהיו לך פחות הפתעות ואולי גם תחכי לשבת.

מצד שני, אם תכננת, ולא יצא כמו שרצית, אל תרגישי החמצה ופשוט תנסי שוב. ואל תעשי תנאים עם עצמך: אל תגידי בגלל שהיתה לי שבת דפוקה, אז סיימתי עם הנושא הזה. אל תגידי בגלל שהמנה הזאת לא טעימה כמו ציז'בורגר אז אני את האוכל הכשר מיציתי.

תני לעצמך לחוות התקרבות לה', קיום מצוה באהבה ומתוך הלב, לאט בקצב שלך, בהקשבה פנימית. ואם לא הולך תנסי שוב, עד שתרגישי את הטעם האמתי של הדבר ואז תוכלי להחליט למה את מתחברת, לאן את רוצה להגיע בתהליך שלך ולאן פנייך מועדות.

מאמצת אותך אל לבי,

מעריכה המון,

בהצלחה גדולה,

נועה

כתבות נוספות