שאלה
היי, לפני קצת פחות משנה ארע אסון שנגע גם בי וגם בחברה טובה שלי. בתוך המשבר, כל אחת השתנתה, הגיבה בכל מיני צורות. ניסיתי מאוד להכיל. לא להילחץ על זה שהיא לא מתפקדת מאה אחוז. סהכ מאוד הגיוני אחרי דבר כזה. אבל אחרי כמה חודשים זה עבר איזשהו גבול. אולי זה גבול שאני המצאתי. לא יודעת להגדיר אותו, אבל הרגשתי שזה גבול. התייעצתי עם מדריכה לשעבר והחלטתי להעביר את המידע לגורם מוסמך מחשש שהיא תפגע בעצמה.
אז בכלל לא חשבתי להגיד לה כי היא הייתה בתקופת משבר, והרגשתי שהיא צריכה תמיכה ולא את תחושת הבגידה או שאני לא סומכת עליה. עבר זמן. זה תהליך שלא נגמר ולא יצאנו מזה אבל ב"ה מרגיש שיש לשתינו יותר כוחות ויותר תקווה ואופטימיות. קשה לי שהיא לא יודעת על זה.
במבט לאחור יש יותר תחושת בגידה כשלא סיפרתי המון חודשים. גם הקשבתי לה כל הזמן שהיא שיתפה על הקושי עם הגורמים שאני פניתי אליהם ואמרה שהיא היתה מעדיפה שלא יתערבו. כרגע מתלבטת. יכולה לספר לה ומאוד הגיוני שזה יהיה הסוף של חברות יקרה לנו. ויכולה לא לספר ויישאר ככה. גם כל פעם שהיא מתרחקת אני חושבת אולי זה בגלל זה ואולי היא מרגישה שאני לא מאה אחוז כנה איתה או אולי היא גילתה איכשהו.
עוד משהו לא הכי קשור. היא מראה בזמן האחרון צד הרבה יותר אופטימי. ויש בי התלבטות כזאת. האם זה רק שהיא למדה להסתיר את הקושי יותר טוב או האם זה אמיתי? יש לה קטעים להתרחק ולא תמיד בטוחה שטוב לפתוח או שהיא רוצה לשתף. פשוט דואגת לה. וגם רוצה לציין שהיא אדם באמת מיוחד ואני מעריכה אותה ברמות. היא עושה המון, ואצלה האחרות הם המרכז ולא היא. אשמח לעצות:)
תודה על עבודת הקודש שלכם!!
תשובה
שלום! ותודה שפנית אלינו.
קודם כל יישר כח גדול על מה שעשית בשביל חברה שלך, וברוך ה' שהצלחתן להתגבר ולהמשיך הלאה.
איזה כיף לחברה שלך שיש לה חברה טובה כמוך שדואגת לה באמת ורוצה בטובתה. עשית את המעשה הנכון והאחראי בשבילה וזה לא מובן מאליו. ב"ה המצב של חברה שלך השתפר ועכשיו את מתלבטת אם לספר לה או לא. השאלה החשובה שכבר ענית עליה בעצם, היא איך החברה שלך תקבל את זה, אמרת שיכול להיות שזה יהיה סוף החברות שלכן.
נראה לי שאין מטרה כלשהי לשתף בזה. אני מבין את הקושי בתחושת ההסתרה ואולי סוג של חוסר נאמנות. אבל תזכרי שמה שעשית הגיע מתוך הנאמנות הכי גדולה לחברה שלך ולא חלילה להפך. לא נראה לי שאת פוגעת בחברה שלך אם את לא מספרת לה שאת זו שפנית לגורמים האחראים.
תרגישי רגועה ושמחה. את חברת אמת שפעלה מתוך אהבה ודאגה. גם אם חברה שלך מתלוננת על ה"כאב ראש" שיש לה מכל היועצים וכו', יכול מאוד להיות שהשיפור וההתחזקות שראית אצלה הם בזכות אחד מהם.
שאלת האם יכול להיות שהצד האופטימי שחברה שלך מראה הוא רק הסתרה של הקושי שמתחת. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל בתור חברה את צריכה לכבד את מה שהיא נותנת לך לראות ולסמוך עליה שזאת האמת. אולי באמת פחות מתאים לה לשתף ולפתוח איתך את הקשיים שלה וזה בסדר גמור. עשית כבר את מה שצריך מתוך דאגה, ואלא אם את רואה משהו קיצוני שמדליק נורה אדומה, לא נראה שאת צריכה להיות מוטרדת.
ואיזה יופי שאת מסתכלת על חברתך בכזו עין טובה והערכה.
שיהיה המון בהצלחה,
אלי