שאל את הרב

איבדתי חברה שממש עזרה לי - איך למצוא את הטוב ולהאמין בה'?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 03/09/20 13:33 יד באלול התשפ

שאלה

אהלן, אני בת 16 ואיבדתי מישהי שמאוד קרובה אלי..

איבדתי אותה אחרי שהיא עזרה לצאת מתקופה קשה והייתה לצידי גם כשהייתי אתאסטית ובזכותה חזרתי להיות דתיה..

ואומרים שבכל דבר רע אפשר למצוא טוב, ואני יודעת שזה נשמע מגעיל אבל חשבתי שה' ייתן לי לראות את הטוב, כי הוא לקח לי את זאת שעזרה לי להתקרב אליו, אבל אני מגלה שהחיפוש אחרי הטוב קשה וגורם ליאוש ולדיכאון..

ואני באמת מנסה להבין איך לגרום לעצמי לשחרר מהמוות ולהתחיל להסתכל על המציאות בעין טובה יותר, וגם להצליח להישאר מאמינה בה' ולהתקרב.

תשובה

שלום, ותודה שפנית אלינו עם השאלה שלך.

אני משתתף בצערך. זה קשה מאוד להיפרד ממישהו קרוב אלינו. אנחנו מרגישים את האבל ואת הגעגוע בכל הכח. במיוחד כשאת מספרת שמדובר במישהי שהייתה קרובה אלייך ועזרה לך לעבור זמנים קשים.

נתחיל מהסוף, אנחנו - באמת - לא מבינים למה הקב"ה מנהל את העולם דווקא ככה. אנחנו מאמינים וסומכים עליו. אמרת שהקב"ה לקח לך את זאת שעזרה לך להתקרב אליו, חשוב שתזכרי שהקב"ה הוא גם זה שנתן לך את הזכות להכיר אותה וללמוד ממנה. אנחנו באים לקב"ה בטענות כאשר קשה לנו וקורים לנו דברים קשים (גם אני…), אבל לאו דווקא זוכרים להודות על כל הדברים הטובים שהוא נותן לנו.

שאלת איך להשתחרר מהמוות ולהמשיך הלאה, זאת כבר שאלה שנותנת כוח ותקווה להמשיך. התהליך של פרידה מאדם קרוב וחזרה לשגרה ולחיים הוא קודם כל תהליך, כלומר הוא קורה בצורה הדרגתית. בשלבים הראשונים (שאת כנראה עוברת עכשיו) חשוב להתרכז באבל ובגעגוע ולתת להם את המקום.

אחרי שנעבור את השלבים האלה נוכל לאט לאט לחזור להסתכל קדימה להמשך הדרך. חשוב לדעת שכמו שהמחשבות והתחושות שלנו משפיעות על המעשים גם המעשים משפיעים על המחשבות והרגשות. "אחר המעשים נמשכים הלבבות", זה אומר שאת צריכה לחזור לשגרה שלך ולדברים שהיית עושה קודם, לימודים, התנדבויות, חברות, עבודה - ואת צריכה לעשות את זה גם אם את מרגישה שעדיין לא מתאים לך לחזור לשגרה. כי המעשים והפעולות האלה יעזרו לך לחזור למסלול ולשחרר מהמוות.

גם בעוד כמה שנים כשתהיי בעזרת ה' בשמחה ובעשייה שוטפת, מאוד יכול להיות שמדי פעם יתקפו אותך בהפתעה געגועים. וזה בסדר גמור והגיוני. לא צריך להילחם בגעגועים אלא לחבק אותם ולתת להם את המקום שלהם, ואז לתת להם לעבור.

לא כתבת לפני כמה זמן זה קרה, אבל אם מדובר בפרק זמן רציני (חודשיים שלושה) ואת עדיין מרגישה שאת לא מצליחה לשחרר ולהתקדם, אז אני ממליץ לך להתייעץ עם עוד מישהו שיוכל לסייע לך ולחשוב איתך ביחד איך להתקדם. זו יכולה להיות יועצת בית הספר, מדריכה, אמא או אבא. את מוזמנת גם להתקשר למוקד של חברים מקשיבים (1599-5000-54). יש שם משיבות מקסימות שישמחו לעזור =). ואפשר גם במוקד הווטסאפ שלנו, במספר 054-468-3927.

אז לסיכום, אמרנו שבאמת אנחנו לא מבינים איך הקב"ה מנהל את העולם שלו, ועדיין צריך לדעת לברך ולהודות על הדברים הטובים כמו שאנחנו מצטערים על הדברים הפחות טובים. אמרנו שההתגברות על האבל והחזרה לשגרה הן חלק מתהליך הדרגתי שצריך לעבור את כל השלבים שלו בנחת. דיברנו על החשיבות של לחזור למעשים ולפעילויות השגרתיות לפני שמרגישים שהגיע הזמן - כי המעשים משפיעים על הלב.

שיהיה המון בהצלחה!

אלי

כתבות נוספות